Logo (1).png

הקיבוץ והעקרון האנתרופי

דף הבית > מאמרים של דני ברזילי >  הקיבוץ והעקרון האנתרופי
 
 
 

להווצרות החיים על כדור הארץ היו נחוצים תנאים מיוחדים ונדירים. האם כך זה גם באשר לקיבוץ, או שגם זה וגם זה היו נס?





מרבית הקיבוצניקים מצהירים שקיבוץ הוא מקום שטוב לחיות בו. מכאן מתפצלות שתי אפשרויות – או שהמצב הנוח הזה משאיר לנו מספיק זמן ואנרגיה כדי לדון גם בנושאים שברומו של עולם, או להיפך – אם אין כאב ואין לחץ, אין מספיק סיבות לדוש בשאלות החשובות והכואבות יותר. מכל מקום, דיונים כאלה עולים אצלנו בכל זאת בהזדמנויות שונות, ובאחד מהם העלה חברי שוב את השאלה העתיקה: האם החברים הם לשם קיום הקיבוץ או הקיבוץ נועד לטובתם של חבריו. מאז שעמדתי על דעתי ונעשיתי אדם מיושב (אכן דילמה קיומית– לעמוד או לשבת על דעתי?) אני מחזיק בגישה השניה, תשובתי היתה לכן – לא רק שהקיבוץ נברא לטובת ולשם האנשים, אלא שיש טוענים שהיקום כולו נברא לכך. מאחר וגבותיו נזקפו בהשתוממות, מצאתי לנכון להסביר לו את העקרון האנתרופי.


"אנתרופי" פירושו אדם, או אנוש (אנתרופולוגיה = חקר האדם). העקרון המדובר מצביע על העובדה שכל הקבועים הפיזיקליים – כמו חוזקם של כוח המשיכה, של הכוח האלקטרומגנטי והכוח הגרעיני (זה הפועל בתוך גרעין האטום) – הם כאלה שאילו היו שונים רק במקצת, לא היו נוצרים תנאים ליצירת חיים ביקום, כי או שלא היו נוצרים כלל כוכבים (וכוכבי הלכת שלהם), או שהם היו דחוסים באופן קיצוני או שהיו מתפוצצים מזמן. ועוד: אילו היה כדור הארץ בעל מסה גדולה או קטנה ממה שהוא באמת, או מצוי במרחק גדול יותר מהשמש (כמו מאדים) או קטן יותר (נגה), מרחק שלא היה מאפשר קיום מים במצב נוזלי או אטמוספירה בהרכב המסויים מאד שלנו – לא היו נוצרים חיים. הסיכוי ליצירת חיים מחומר דומם הוא כה אפסי שצריך הרבה יותר מצרוף מקרים או מזל רב כדי שהוא יקרה, שלא לדבר על התנאים להתפתחות אבולוציונית עד הגיע החידק למדרגת האדם. הפרופסור לפיזיקה נתן אביעזר מבר-אילן מצטט פיזיקאים וביולוגים ידועים המסבירים עובדות אלו וטוענים שקיום החיים הוא לא פחות מ"נס", מה שמביא מבחינתו למסקנה על ההכרח בישות מתכננת, שגרמה לנס זה.


כעת נבצע את המעבר האסור, הכל כך אהוב עלי, ממדעי הטבע לתחום החברה והרוח, ונחיל את העקרון האנתרופי על הציונות והקיבוץ. אפשר לומר שאילולא נוצרו תנאים היסטוריים מאד מסוימים- הלאומיות האירופית, האנטישמיות, ההשכלה בקרב היהודים, שהותו של הרצל בפריז בעת משפט דרייפוס, שיטת הבקשיש התורכית ועוד ועוד - לא היתה הציונות באה כלל לעולם, וודאי גם שלא היה בא לעולם מה שנחשב זמן רב לביטוי השיא שלה – הקיבוץ (כפי שהאדם נחשב לפרוייקט השיא של הביולוגיה). לכך יש לצרף כמובן גם את פיתוח עקרונות הסוציאליזם, את יערי וטבנקין, את רכבת העמק, את השמלה של גולדה שנמסרה לקולקטיב, והבנתם את הפרינציפ. מספיק שמרכיב אחד מאלה לא היה מתקיים, והכל היה שונה. האם מכך נסיק שהולדת הקיבוץ היא נס סטטיסטי, כמו החיים על כדור הארץ?



משפט פמיניסטי שנון טוען (לקרוא לאט): אם גבר אמר משהו, ואף אישה לא שמעה אותו, האם זה עדיין אומר שהוא טועה? העובדה שאיש לא אמר לי שאני טועה, אין משמעה שאני צודק. זה המצב גם באשר לעקרון האנתרופי. הוא במידה רבה טאוטולוגי כי הוא אומר שאילו פני הדברים היו שונים, אז הם היו שונים. נניח שאני מוציא מהכיס שטר שמספרו 12345678, ושואל – מה הסיכוי שהיה להוציא שטר כזה? הסיכוי הוא לכאורה אחד ל- 12 מיליון ומשהו, אבל בפועל הוא "התגשם" והשטר בידי. (עוד דוגמה למשהו הגיוני אבל שלא באמת קרה: כל חסידי איתן ברושי היו אמורים להצביע מרצ, וברור למה...).יש גם תשובות מדעיות להפרכת הרעיון האנתרופי: יש כה הרבה גלקסיות וכוכבים ביקום שסטטיסטית גם סיכוי זעיר להווצרות כוכב לכת כשלנו, יתגשם בעולמות רבים. ועוד – הסיכוי להווצרות חומר חי מדומם אכן נמוך מאד מאד, אבל בהינתן ביליוני ביליונים של מולקולות, ומיליארדי שנים של זמן לריאקציות כימיות, זה יקרה בסבירות גבוהה ואין צורך בנס.


אז החיים על פני הכדור שלנו כנראה אינם נס ואין צורך באלהים להסבירם. בהתאמה, גם היוצרות הציונות והקיבוץ לא היו כאלה (זוכרים את הסיפור על כיבוש צפת, שם טען הרבי שהתפילות היו המעשה והגעת הפלמ"ח הנס?). ובחזרה לשאלה בה פתחנו: הקיבוץ נוצר לשם האנשים, אבל לא במובן האנתרופי, לא כתוצאה מכוח עליון שכיוון תהליכים, אלא מפני שהוא נוצרעל ידיאנשים. נכון שאחת ממטרות מייסדיו היתה תיקון עולם ואדם, אך המציאות הביאה אותנו להיות צנועים יותר.



                                                                                                           דני ברזילי