למיקי חיימוביץ יש תאוריה מצויינת המסבירה מדוע להיות טבעונים. לפיל ג'קסון יש תאוריה יעילה המתארת כיצד צריכה להתבצע ההתקפה בכדורסל. לאיתן ברושי יש תאוריה המתארת מדוע הכרחית השתלבות הקיבוצים במרחב הכפרי, ולי הקטן– על כך ששכחון טוב עדיף על זכרון טוב, במיוחד עבור בעלי תפקיד בקיבוץ. מה בין אלה לבין התאוריות הגדולות של איינשטיין ודרווין, מרכס ופרויד, ומה בכלל אנו דורשים מתאוריה?
THEORIA היא מילה יוונית שפירושה חקירה, התבוננות, השערה. אפשר להגדירה כמערך שיטתי של רעיונות שמטרתם להסביר תופעה או אוסף תופעות מסויים. תאוריות נפוצות במדעי הרוח (הסטוריה, אמנות ועוד), במדעי החברה (בכלכלה, מחשבה מדינית, חינוך) וכמובן במדעים השונים. הגישה המקובלת על רבים להבחנה בין שני הסוגים הראשונים לבין תאוריות מדעיות היא זו של הפילוסוף היהודי- וינאי קארל פופר, כפי שהופיעה במאמרו המפורסם "השערות והפרכות". לפי פופר, על תאוריה מדעית להציב שורה של השערות שחובה עליהן להיות ניתנות להפרכה. כל ניסיון הפרכה שנכשל – אינו מוכיח את התאוריה אלא רק מאשש אותה במשהו, ותאוריה מדעית היא תקפה רק כל עוד הניבויים או המסקנות שלה לא הופרכו. לכן טען פופר שהמרקסיזם, או הפסיכואנליזה של פרויד, אינן תורות מדעיות מפני ש"תאוריות אלה נראו כמסוגלות להסביר כל התרחשות בתחומן... העולם כולו מלא אימותים של התאוריה. כל מה שארע תמיד אישר אותה... עובדה זו בדיוק, שהן תמיד התאימו, תמיד אוששו, חוסן זה לכאורה הוא למעשה נקודת תורפתן". תורה שאינה ניתנת להפרכה היא אולי לא חסרת ערך, אך ודאי לא מדעית לדבריו.
ענין ההפרכה מדגיש את חשיבותה של תאוריה לאו דווקא בהסבר אלא בעיקר בניבוי. העקרון הוא שבהינתן תנאים אלה ואלה, יתרחש כך וכך, ואם הניבוי לא מתאמת (בהנחה שעשינו את הניסוי בהקפדה מלאה. זוכרים את "זבוב בלי רגליים לא שומע"?) – רצוי להתחיל לחפש תאוריה חדשה. הפרופסור זאב בכלר, בפתיחה לסדרת הרצאות על הפילוסופיה של המדע, טוען שהמדע כלל אינו מבאר. להיפך – הוא מעמיד את המוכר והידוע על המוזר והרחוק. כולם יודעים למשל שמים זורמים במורד, אבל בשביל להסביר מדוע, יש ללמוד מושגים פיזיקליים כמו מסה, כוח המשיכה או חיכוך. על השאלה "מדוע יורד גשם" יענה ילד: כי עכשיו חורף. רק המדען הנודניק ישלח אותו ללמוד מטאורולוגיה כדי להבין. בקצרה – ההסבר יותר מסובך מהתופעה, והניבוי חשוב משניהם, ככל שמדובר במדע לפחות. מכל מקום – הצלחת הניבוי מותנית בביצוע נכון: התקפת המשולש של ג'קסון הניבה סל בוודאות גבוהה כאשר ביצעו אותה ג'ורדן, פיפן וקוקוץ', אך בהצלחה פחותה כשנוסתה בקבוצת הכדורסל האזורית שלנו בליגה ב'. הטבעונות של חיימוביץ רלוונטית מבחינתי רק כל עוד אני לא רעב, וגישתו של ברושי תתאמת אם הקיבוצניקים יסכימו להיקרא כפריים, כולל הקונוטציות הנלוות.
קיבוץ אשר נקלע למצב "לא פשוט" כפי שמתארת מכבסת המלים, יחפש בנרות תאוריה שתסביר לו כיצד הגיע לכך. הסבר מבוסס צריך גם לומר מה יקרה לו לקיבוץ אם ימשיך באותה דרך – כלכלית או חברתית – כלומר להיות בעל ערך ניבויי. כמו במדעי הטבע, הדברים בנויים לרוב נדבך על נדבך. הסבר מקורו של הגשם יבוא ממטאורולוגיה, שנשענת על כימיה ועל פיזיקה. יש רדוקציה של תופעה פרטנית לחוקים כלליים. קיבוץ התובע מתושב, אפילו יהיה בן הקיבוץ, לפנות את דירתו, נשען על החוק, הנסמך מצידו על עקרון קדושת הרכוש הפרטי המקובל במדינות ליברל-קפיטליסטיות והמוכר כזכות יסוד בהן. אולם אם הקיבוץ נכשל ביישומו במקרים קודמים, יכול אותו הסבר לנבא דווקא סיכוי לכשלון גם במקרה זה, כי בית המשפט יצדיק את טענת התושב לאיפה ואיפה.
מישהו אמר פעם שהסיבה העיקרית למוות היא ילודה. הניבוי פה הוא ודאי. אין הדבר כך במשפט הבנוי באורח דומה, ומיוחס לאוסקר ווייל, שטען שהסיבה הראשית לגירושין היא נישואין. כולנו נמות אך לא כולנו נתגרש, ואני נזהר שלא להרחיב פה. התאוריה לפיה כל קיבוץ שהחל בתהליך שינוי נכנס לתהליך חד-כיווני, קיבלה אישוש בכך ששום קיבוץ לא חזר אחורה עד עתה, ויש בה גם הסברים וגם ניבוי סמוי. אם נחזור לפופר – היא אינה חייבת לעמוד במבחן ההפרכה כי אינה מתיימרת להיות מדעית. האבסורד הוא שאם יהיה קיבוץ כזה, התאוריה תופרך, ובכך תוכל אולי להחשב מדעית, אבל מוטעית. תחליטו מה עדיף.
דני ברזילי