Logo (1).png

אפקט המייסדים

דף הבית > מאמרים של דני ברזילי >  אפקט המייסדים
 
 

בני משפחת פוגייט, מקנטאקי ארה"ב, נולדים כולם עם גוון עור כחלחל. יש ראיות טובות לכך שלפני גילוי אמריקה ע"י קולומבוס היו כל תושביה בעלי סוג דם "O". הברדלסים ההודיים כולם הומוזיגוטיים גנטית (בעלי אותו גן לתכונה מסוימת, מהאם וגם מהאב). קיבוץ בנגב שמייסדיו אמריקאים ידוע כ.... בעוד חברו הגלילי שראשוניו מגליציה מאופיין ב....(תשלימו לבד, חשבנים סטראוטיפיים שכמוכם). האינטלגנטים שבין הקוראים, כלומר כולכם, ודאי מזהים את המכנה המשותף. הוא  קרוי בתורת האבולוציה, וייתכן שראוי שייקרא כך גם בסוציולוגיה או למזער בקיבוצולוגיה – FOUNDERS EFFECT.

אפקט המייסדים מוגדר בביולוגיה כהפחתה הדרגתית של השונות הגנטית בתוך אוכלוסיה. היא מופיעה בעיקר עקב הגירה של קבוצה קטנה של פרטים ממין מסויים אל מקום מחיה חדש ומבודד ויצירת מושבה חדשה. באוכלוסיה קטנה כזאת בא לידי ביטוי רק חלק מהמאגר הגנטי של המין (למשל- אם נסחפים לאי בודד 20 איש ובהם משפחה של 5 ג'ינג'ים, הגן לג'ינג'יות יחול על 25% מהאוכלוסיה הזו, הרבה מעבר למשקלו הרגיל באוכלוסייה, ולעומת זאת ייתכן ולא יהיו שם ברונטים בכלל, למרות שמחצית המין האנושי היא כזאת). יותר מזאת – הפרטים הללו יתרבו בלית ברירה רק בינם לבין עצמם, מה שיגביר עוד את השונות הגנטית שלהם מכלל המין. למעשה האפקט הזה הוא אחד המקרים של מה שקרוי "סחיפה גנטית", תהליך המשנה את המטען התורשתי ופועל רק באוכלוסיות קטנות, בהן לא עובד "חוק המספרים הגדולים".

התוצאה של אפקט כזה היא לרוב שלילית. להיות ג'ינג'י או בעל עור כחול זה לא נורא, אך אם בין מעט הפרטים המהגרים יש נשאי מחלה נדירה יחסית, היא תתפשט באי תוך דורות מעטים כשריפה בשדה קוצים. אם הבידוד של אותה קבוצה יימשך דורות רבים, יש סיכוי שבסופו של דבר יווצר מין חדש, מפני שהשוני בינם לבין יתר המין ילך ויגדל, עד כדי חוסר אפשרות לרבייה משותפת, שזו ההגדרה הביולוגית למין. סחיפה גנטית כזאת יצרה כנראה את אדומי העור בעלי דם O באמריקה, שאבותיהם חצו את מיצר ברינג, אך זו לא התפתחה עד כדי היותם מין שונה (שאז קווין קוסטנר לא היה יכול לשאת לו לאשה אינדיאנית יפה ב"רוקד עם זאבים").

 סחיפה גנטית יכולה להיווצר גם כתוצאה מהכחדה או משבר דמוגרפי. זה מה שקרה לברדלסים ההודים, שהתמעטות מספרם הביאה את המין למצב של קבוצה קטנה, ממנה מתחילה האוכלוסייה לצמוח מחדש (מזכיר לכם קיבוצים מסויימים?). למצב כזה קוראים "צוואר בקבוק" אבולוציוני וגם בו לתכונות מסוימות בקבוצה ששרדה יש משקל גבוה מאד או נמוך מאד, יחסית לאוכלוסיה גדולה נורמלית, ואלה ישגשגו באופן בלתי פרופורציונלי. דומה הדבר כאילו מי ששני הוריו גדלו למשל בלינה משותפת, יהיה "הומוזיגוטי" בחלק מתכונותיו (ואם אנסה להסביר זאת לבני, הוא יגיב ודאי ב"הומוזיגותי אתה בעצמך").

הביולוג ההולנדי לואיס ספרגין מוסיף אספקט חשוב נוסף: אפקט המייסדים הוא מסלול חלופי ונדיר יחסית לדרך המלך של האבולוציה, שבה תכונות נוצרות ומתפשטות באוכלוסיה כתוצאה מהסתגלות הדרגתית לסביבה ושרידת הכשירים יותר. בעוד בהסתגלות יש אלמנט של שינוי ומהפכה (אמנם איטית), באפקט המייסדים גובר האלמנט השמרני, זה המשמר וגם מחזק ומפיץ את תכונות הראשונים. צריך לפרט גם פה את ההשוואה אלינו?

ננסה לסכם: קבוצת מייסדים שחלק גדול ממנה שרד בקיבוץ והיו בה מספיק פרטים בעלי תכונות דומיננטיות, יש סיכוי רב שתותיר חותם ומאפיינים יחודיים לקיבוץ כולו. מצד שני – תכונות שנוצרו והתחזקו לא עקב הסתגלות והתאמה לסביבה אלא מפני ששרדו בזכרון הגנטי המשותף הן גורם משמר, בעוד שמה שראינו בקיבוצים רבים הוא סוג של "סחיפה גנטית" שנוצרה משרידים של כמעט הכחדה דמוגרפית בעת משבר שנות התשעים. תוצאת המשבר היתה דווקא מהפכנית,  הקיבוץ יצא מצוואר הבקבוק האבולוציוני שונה מאד מזה שנכנס אליו ולכן הוא היום במקום שהוא.
לכן אם ילדיכם או נכדיכם מספרים שבבית הספר האזורי אומרים על קיבוצכם שהוא בלגניסט, שמרן, קומבינטור, מחנה עבודה, קמצן, נדיב, מאיר פנים או צר עיניים (יש קיבוצים שאומרים עליהם הכל יחד)– תסבירו להם שהמייסדים אשמים בכל. בחלק מהקיבוצים הם כבר אינם איתנו בכדי לשאת באשמה, ובחלק אחר – הם יישאו אותה דווקא בגאווה. הרי יש אפקט ביולוגי על שמם.


דני ברזילי