Logo (1).png

האביבות שלו

דף הבית > מאמרים של דני ברזילי >  האביבות שלו
 
 


אביבה היתה היפה בבנות הגרעין שהגיע לקיבוץ בשנות השבעים. היא היתה בתם של זוג זעיר-בורגנים מנתניה, שנגררה לפעולות בשבט הצופים על ידי חברותיה, והסטיכיה הביאה אותה עד לקיבוצו. מופנמת וביישנית למדי היתה, אבל בהחלט לא חסרת מחזרים. הוא נכנע לקסמה כבר בפגישה הראשונה של צעירי הקיבוץ עם הגרעין המיועד, ולאחר שהגיעו לשל"ת אפילו העז והציע לה קשר. תשובתה היתה לא חד-משמעית, ולאחר ניסיון נוסף, שנתקל שוב ב"נראה, אולי בעתיד" התייאש והחליט להמשיך הלאה, אבל שריטה בלב נשארה.

לנטה הגרמנית ווארן השבדית היו שתי מתנדבות צחקניות, זו בלונדית וזו חומת שיער, שתיהן ארוכות רגליים ו"זורמות" (את המונח המקביל לזה בסבנטי'ז הוא אינו זוכר כבר). כל אחת מהן בתורה הסעירה את חלומות לילותיו ואת סצנות הפיתוי שפרנסו פנטזיות צבעוניות. כל שעלה בידו עם שתיהן (למעשה עם כל אחת לחוד כמובן) היה ריקוד צמוד לצלילי "לס מוּאה טה-מה" או "לט מי לאב יוּ בייבי" בדיסקו המקומי. הן מצידן ענו לו ב"עוזבת במטוס סילון, דונט נו איף אָי'ל בי בק אגֵיין".

בסוף שנות השמונים התפרקה ברית המועצות וגל עליה שטף את הארץ. הקיבוץ החליט להצטרף לחגיגה עם אולפן לעברית לצעירים. במחזור השני הגיעה ווסנה, היישר מסנט-פטרבורג, עם "האמן ומרגריטה" ביד, וראש מלא בלדות של פושקין. הוא הציע לה כמובן עזרה בשעורי הבית ובעברית מעשית, הצעה שנתקבלה בהיסוס, ואחר כך בברכה. ווסנה למדה היטב, את שעות העבודה בקיבוץ בילתה בניקוי המועדון, ולאחר מספר חודשים נענתה לחיזוריו של ליצן האולפן, אנטולי האוקראיני. היום הם נשואים עם שני בנים בקרית- גת, והקיבוצניק שלנו המשיך הלאה בצער.

בעת ליווי משלחת ארכיאולוגית שהגיעה מאירופה בשנות התשעים הוא פגש את אניטה פרימָהוורה הספרדית ואת לוסי ספרינג מאנגליה. החפירות נועדו להתחיל באביב אבל נדחו לקיץ מסיבות שונות. בתחילה ניצב בין שתיהן כמו חמורו של בורדיאן, בלי יכולת להחליט אם להימין או להשמאיל, אבל לבסוף הציע ללוסי את המזגן הקריר בדירתו ולאניטה – סיורים בארץ הקודש. שתיהן שמחו לקבל את תשורותיו אלה, אבל הקיץ חלף, הממצאים נסרקו, ובאנגליה וספרד חיכה להן סיום התאר במגמה לארכיאולוגיה. לפחות נותרו לו מהן נשיקה והבטחה לשמור לנצח על קשר, הבטחה שהחזיקה עם זו שנה ועם זו רק חודשיים.

לבסוף נישא במאוחר לידידה שלא היה אביב בשמה אבל כן היה לה שעון ביולוגי מתקתק, וסבר שהקללה הוסרה. נולד להם בן יחיד שאשתקד השתחרר משירותו הצבאי. מעט לפני פסח הודיע לו זה שהשבוע הוא יבוא לבקרם עם חברתו, מגרעין "צבר" מלוס אנג'לס, שהוריה ישראלים כמובן. שמה אגב – אב.... אוי לא!

(חפשו "אביב" במילונים מגרמנית, שבדית, רוסית, ספרדית, אנגלית)          דני ברזילי