Logo (1).png

נדודֵי

דף הבית > מאמרים של דני ברזילי >  נדודֵי
 
 


הטור הזה נכתב בהרשאה מפורשת של רעייתי (אני מעדיף רעייתי על "בת זוגי" הטרנדי, וכמובן על "אשתי" המסורתי, כי יש בו סממן של רעוּת, לא של בעלות). הנדודים המדוברים הם כמובן נדודי הלילה שלה, מהמיטה לכורסת הטלויזיה, ממנה אל הספה, שוב למיטה וחוזר חלילה.

כבר מזמן למדתי לדעת שבשעות הקטנות (וגם הגדולות) של הלילה, דירתנו הצנועה רוחשת פעילות, אבל במעמד צד אחד בלבד. הטלויזיה בחדר הנוסף מכירה בעיקר את השעות אחת עד ארבע, ולופ התכניות החוזרות של ערוץ 1 אינו מודע אפילו למעריצה הקבועה שיש לו בנגב המערבי. רעייתי טוענת שלא אכפת לה אם יסגרו או לא את רשות השידור ויפתחו משהו אחר במקומה – העיקר שאותה רשות חדשה תירש את הארכיון ותמשיך במסורת הנוכחית, לא מחוסר ברירה אלא מתוך הענות אמתית לרבבות נודדי השינה הללו.

הלאה – חוסרים מסתוריים של מעדנים שונים מעידים שגם המקרר שותף לפעילות הלילית הזו, ולא ארחיב, לטובת שלום הבית. גם שני הכלבים – זה שלנו וזו של השכנה הרגילה לישון אצלנו (הכלבה, לא השכנה) יודעים שאם הם זקוקים לפינוק או ליציאה כלשהי בשעות הלילה – יש על מי לסמוך. אפילו הכלים בכיור מופתעים שמישהו נטפל אליהם בחמש בבוקר. לעתים אני שוקל להחליף את כל הכלים לפלסטיק, כי הזכוכית עושה המון רעש בשעה זו.

בכלל, מסתבר שהנדודים הללו אינם נחלתה בלבד. בשש בבוקר אפשר כבר לפגוש חברות או זוגות בצעידה מדודה לאורך הגדר. הבריכה אצלנו נפתחת בקיץ בשש וחצי (!) בבוקר. מילא, מי שחייב להגיע לעבודה ויכול לשחות רק בשעה זו, אבל אומרים לי שרוב המשתמשים הם פנסיונרים, ואני מסיק מכך שנדודי השינה שלהם כה קשים עד שהם מבקשים כנראה את נפשם להתאבד בטביעה. לכן שמנו מציל גם בשעה זו. מחקרים מראים ש- 15% מהאוכלוסיה סובלים מנדודי שינה כרוניים, ומעל גיל 65 מגיע האחוז כמעט ל- 50%. אגב – אצל נשים זה שכיח פי 1.5 מאשר אצל גברים (הסיבה ברורה: הגברים נוחרים יותר) ואצל גרושים ואלמנים – כמעט פי שנים מאצל נשואים (לא נאמר האם הם צריכים להיות נשואים באושר או שהעובדה שלא התגרשת או התאלמנת – מספיקה).



זוכרים את "לנדוד לנדוד תשוקת שומר"? רעייתי לא היתה מעולם "שומרת" (במובן השומרי של המילה). היא באה בכלל מהנוער הציוני, שם השירים מסביב למדורה נסבו כנראה על משימות פחות מחייבות. למרות זאת היא הפנימה את היותה ב"שמוץ קיבוץ" ומקיימת מדי לילה את מצוות הנדודים. בקיץ מצטרפים לעניין עקיצות היתושים והמצב מחמיר. יוּ נסבו וספרי המתח שלו, חומר הקריאה המועדף עליה לפני השינה, תורם גם הוא לקשיי ההירדמות. גם נתניהו אשם כמובן, כי ביבי אשם בכל דבר, תמיד. בקיצור – אשמים יש הרבה אך קורבנות – רק אחת. תרופות סבתא יתקבלו בשמחה. הצעות ניו-איג'יות למיניהן– רק כאלה שנצליח להבין, כלומר אף אחת, תודה.

                                                                             דני ברזילי