האות בה אתה נמצא היא: א

א   ב   ג   ד   ה   ו  ז   ח   ט  י   כ   ל   מ   נ   ס   ע   פ  צ   ק   ר   ש   ת

אולפן

אומני הורייזון

אחד במאי

אחוזים לצבא

אחוזים לתנועה

אישים

איתור מיניקות

אל-על 58

אמבושים

אנחנו סגורים

ארוחת ארבע

אריה הספר

אשד

אשראי מרוכז

כשלב בקליטת העולים החדשים בארץ, הסוכנות היהודית ארגנה אולפנים ללימוד השפה העברית. מיון העולים נעשה על ידם והם השתתפו בהחזקתם הכספית. העולים היו לומדים כ-4 שעות ביום ו-4 שעות עובדים. מטרת האולפן הייתה ללמד את העולים את השפה והמשק ראה בהם תוספת כוח עבודה, מקום עבודה למספר חברים שטיפלו בהם ונוסף למפעל הציוני אולי גם מקור לקליטת חברים חדשים. כל מחזור התקיים במשך מספר חודשים ובמגן התחנכו 12 מחזורים. בגלל צמצום העלייה מספר המועמדים לאולפן קטן במשך הזמן ובשנת 1996 פסקה פעילות האולפן במגן.

חג הפועלים, יום הסולידריות הבין לאומית בין פועלי העיר והכפר. כל השנים נחשב במגן יום שבתון והיינו יוצאים להפגין יחד עם הפועלים בעיר בעד או נגד הנושאים אשר היו אקטואליים בתקופה. היינו מפגינים נגד הממשל הצבאי, נגד הדיכוי, בעד שלום, בעד תנאים סוציאלים אנושיים, נגד אבטלה וכו'. לא פעם הפגנות אלה נהפכו לתקריות רציניות בין המפגינים והמתנגדים. ב- 1/5/56 עת המצב הביטחוני היה מתוח (מתי לא היה מתוח?) הגיעה משלחת ממועצת פועלי ירושלים וחפרו יחד עם חברי מגן תעלות הגנה וביצורים סביב הקיבוץ. עם התרופפות הרעיון, גורלו של החג הזה היה זהה לגורלו של הדגל האדום (ע"ע) והחג בוטל במגן. אפשר לומר שהוא בוטל ובמקומו הוכרז כחג רשמי....יום כיפור!

לחצו לתמונה גדולה

לפי מספר התושבים החייבים בשרות צבאי היינו צריכים לשלוח לצבא חברים לכל מיני קורסים ותפקידים וכל זה לפי שיעור אחוזים קבוע. הקורסים בדרך כלל היו לקצינים, קשר,מרגמות, מכונות ירייה-באזה וכ"ן. בחירת החברים היוצאים לצבא נעשתה במסגרת שיחת הקיבוץ ולפעמים אם לא הייתה הסכמה לגבי המועמד נערכה הגרלה.

עד לפני כ-15 שנה מקובל היה שכל קיבוץ חייב לשלוח לעבודה בתנועה חברים לפי המכסה של 5% מכלל אוכלוסיית החברים ומועמדים בקיבוץ. בגין העבודה הזאת עד 1988 לא היה מקבל הקיבוץ כל תמורה ובסוף השנה הייתה נערכת התחשבנות. קיבוץ אשר היה חייב בימי עבודה היה משלם לתנועה בגין החוסר שלו והתנועה הייתה מעבירה את התמורה לקבוץ אשר היה בעודף ימי עבודה. במשך השנים ירד אחוז החובה עד שההסדר הזה בוטל לגמרי בתקופה האחרונה.

במשך השנים הרבות, אישים רבים ביקרו במגן. אפשר לציין ולהזכיר את הבולטים ביניהם:

1954 אברהם הרצפלד- מאבות ההתיישבות בארץ ישראל

1958 יעקב חזן - ממנהיגי התנועה והמפלגה

1960 מאיר יערי - ממנהיגי התנועה והמפלגה

1972 דדו - רמטכ"ל צה"ל

1974 פרופ. לייבוביץ – פילוסוף בעל פרס ישראל

1974 יצחק רבין - ראש ממשלת ישראל עם רעייתו לאה

1981 יצחק נבון - נשיא מדינת ישראל

1983 שמעון פרס - ראש ממשלת ישראל

1992 בסיוני - שגריר מצריים בישראל

מערכת אלחוטית לאיתור אמהות מיניקות הותקנה במגן ב-1982. האמהות הצעירות היו חוזרות לעבודתן הסדירה במשק הוזעקו על ידי המטפלת להיניק את התינוקות או לכל מטרה אחרת שהמטפלת מצאה לנכון.

זה היה שמה של תחנת האמבולנסים האזורית שנחנכה במגן באוגוסט 1955 על ידי מגן דוד אדום. השם ניתן לזכר קורבנות האסון האווירי בגבול בולגריה. שני האמבולנסים (תרומת יהדות דרום אפריקה וארצות הברית) שוכנו על יד צריף המועצה האזורית חבל מעון (ע"ע) אשר היה ממוקם בערך במקום בו נמצא עכשיו השער בין מגן למעלה הבשור. דרך אגב, לפתיחה החגיגית של התחנה הגיע גם אמבולנס של "בנק הדם הנייד" וכ-40 חברות וחברים תרמו בהזדמנות זו באופן חגיגי תרומת דם ראשונה לבנק הדם האזורי, שישמש את צרכי הישובים הסמוכים בשעת חירום.

בעקבות הגניבות מהשדות בשנים הראשונות נערכו מארבים כנגד הגנבים. הגניבות הגדולות היו שתילי הזיתים (ע"ע) הרכים אשר נשתלו במטע שלנו. למרות האמבושים הגנבים אף פעם לא נתפסו.

בגלל אי העמידה בתשלומים בגין הקניות שנערכו באמצעות משקי הנגב, הארגון היה "סוגר אותנו כלומר, לא היינו יכולים כלל לרכוש מוצרים ב"משביר המרכזי" והיו מגבילים אותנו ברכישת האספקה ב"תנובה". ההודעה הדרמטית הזאת הייתה נמסרת כמעט כל סוף חודש באסיפה על ידי הגזבר והיינו "סגורים" עד שהיה נמצא הסדר כספי בעקבות התערבות מוסדות התנועה, גיוס הלוואות וגמח"ים (ע"ע). כל אוכלוסיית הקיבוץ הייתה מרגישה את הגזירה הזאת; בתפריט היום יומי בחדר האוכל, באספקה הקטנה (סבון, סכיני גילוח, משחת שיניים) ואפילו בענפי המשק "היצרנים" (תערובת לענפי החי, דלקים).

כשגמרנו את העבודה בארבע אחרי הצהרים היו החברים נכנסים לחדר האוכל ושם על מספר שולחנות היו מונחים לחם, תה (מים צבעונים חמים), מרגרינה וריבה דלילה שעברה טיפול מיוחד על ידי מרכזת המטבח. ארוחת ארבע היתה מפגש חברתי חשוב מאד.

לאחר שמנצו (חבר קיבוץ בשעתו) אשר היה מספר את החברים במבנה הגנרטור, עזב את הקיבוץ, ותיקי מגן היו מסתפרים כאשר היו מגיעים העירה אצל אריה הספר ברחוב המרכז המסחרי בתל-אביב. התשלום היה ב....ביצים ותרנגולות, מוצרים מאד נדרשים בתקופת הצנע. נוסף לעבודתו כספר, אריה נחשב כידיד טוב של מגן והיה עוזר לגזברי הקיבוץ בתקופה הזאת ונותן להם גמח"ים (גמילות חסד) כדי שאלה יצליחו לכסות את חוב הקיבוץ במקומות רגישים. כל זאת מבלי לבקש כל תמורה.

שם קואופרטיב התחבורה (כיום אגד), צרוף שמם של שלוש החברות שהתאחדו: אגד, שחר (חיפה) ודרום יהודה. הודות לאיחוד הזה נפתח ב-1955 קו שירות יומי בין באר שבע למגן.

בעקבות תרגיל "העוקץ" שנעשה בתקופת "גלגול הצ'קים" (ע"ע) המוסדות הממשלתיים יחד עם הגורמים המיישבים והבנקים החליטו לחייב את כל הקיבוצים לבחור ולנהל את כל הפעולות הפיננסים במרוכז רק בבנק אחד. זה קרה בשנת 1970. לגבי מגן נקבע שינהל את כל הפעילות שלו בבנק הפועלים בסניף המרכזי בת"א, פעילות הנמשכת שם עד היום הזה. מכל הקיבוצים בארץ רק שני קיבוצים נבחרו לעבוד בסניף הזה: מגן וכיסופים.