חמישים וחמש שנה - לקסיקון עם געגוע

בא כוח

בעל תפקיד אשר היה מייצג את הקיבוץ כלפי המוסדות הפיננסים בעיר. באותו הזמן היה מטפל בהיותו שם כל השבוע, בעניינים אשר נמסרו לו על ידי מרכז המשק ומזכיר הקיבוץ.

בֳּבֳּה (מבוטא BEBE )

המילה המקובלת במגן לצואה (קקי). ייתכן שאינו מקורי של מגן ושהוותיקים קלטו אותו בתקופת היותם בהכשרה ביד מרדכי או גת.

בגדים

בצבא יש בגדי א' ו-ב'. ומה היה בקיבוץ? בבתי הילדים הכרנו את "בגדי בוקר" אשר הילדים היו מקבלים ואיתם אפשר היה להתגלגל בארגז החול, להתלכלך וכ"ו. כאשר היו הולכים לחדרי ההורים היו לובשים "בגדי הקמה" (ע"ע הקמה) ואצל החברים? בגדי עבודה ובגדי שבת. (רבים הולכים כיום לעבודה רק בבגדי שבת!).

בוסטר

נמצא עד היום בין כביש נירים לניצני אשכול, נבנה בשנת 1952 על ידי "מקורות". חברי מגן עבדו כעובדי חוץ בבנייתו. חשיבותו בתולדות קיבוץ מגן היתה רבה. זאת הנקודה ממנה היינו מקבלים מים, ובריכת האגירה שימשה אותנו כבריכת שחייה. חברים היו פותחים את שני הפתחים העליונים כדי שיהיה אור ו....קופצים למים.

בור טבילה

ליד הסככה לפיטום ברווזים (אזור ההשקיה היום) נבנה בשעתו בור טבילה לזרעי תפוחי אדמה. השקים ובהם התפודים המיועדים לזריעה היו מועברים ידנית דרך הבור בו היו חומרי החיטוי. העבודה היתה קשה מאד, התהליך פסק עם הפעלת מערך תפוחי האדמה במפעלים האזוריים של יח"מ (יחידת חבל מעון).

בורומטר

בשנים הראשונות, בזמן עבודות הפלחה (הכנת השטחים לזריעה) היו מתגלים לפתע בשדה פתחים צרים מכוסים באבנים ואדמה. אלה היו פתחים למחסני שעורה אשר אוחסנה שם על ידי הבדואים עם גמר הקציר. יצרנו מכשיר "בורומטר" שהיה צינור ארוך של כמה מטרים, ובקצהו מחוברת בליטה אשר יכולה לקלוט מספר גרעינים להוכחה שהבור מכיל שעורה. עם פתיחת הבור היה נכנס לתוכו חבר ומוציא עם דליים את השעורה-החיטה. גילו מחסנים כאלה עד שנת 1954, השנה שגרעין פלד הגיע למגן.

בטלדרס

המעיל "היוקרתי" אשר נרכש במספר מצומצם על ידי מעודפי הציוד הצבאי הבריטי. הבטלדרס היה מיועד עבור החברים היוצאים לחופשה. מעיל כזה אפשר לראות בפינת "בראשית".

בית החסידה

בשנים הראשונות בהעדר תנאי תחבורה עם המרכזים הרפואיים בבאר שבע (כלומר לא היו כבישים, רכבים, אמבולנסים), החברות אשר היו צריכות ללדת היו נוסעות בחודש האחרון להריונן לבאר שבע וגרות שם בדירה שכורה עד שילדו את ילדן. החברות הוותיקות זוכרות היטב את האירוע הזה.

בית הספר היסודי-המקומי

עד לפתיחת בית הספר האזורי היסודי "ניצני אשכול" בשנת 1990, כל הילדים למדו במגן חוץ מראשוני הבנים, קבוצת אורן- דני ברזילי אשר למדו בנירים. בהעדר מוסד חינוכי באזורנו, הנערים האלו עברו למוסד החינוכי אשר היה אז בקיבוץ רוחמה.

בית חולים צבאי

במלחמת סיני אוקטובר 1956 קיבוץ מגן היה בחזית. שלטונות הצבא החליטו שבקיבוץ תהיה נקודת פינוי פצועים שנפגעו בקרבות.בכל השטח שהוא כיום הדשא המרכזי של חדר האוכל הוקם בית חולים וצריף התרבות היה חדר לניתוחים דחופים. בסיום המלחמה איחלו הרופאים המנתחים לחברי מגן " מי ייתן וזו תהיה הפעם האחרונה שמועדון התרבות שלכם ישמש למטרה זו".

בית נורברט

שם זה ניתן לבית הנמצא בפינת הכביש העולה לגבעת השייך ולכביש הפרסה הפנימי בקיבוץ, היות ונורברט סגל יחד עם ראובן שלייפר ז"ל היו דייריו הראשונים.

במקום

התפריט בחדר האוכל היה מורכב ממנה עיקרית אחידה, בדרך כלל ללא אפשרות בחירה. למרות זאת היו מכינים במטבח מנה אלטרנטיבית בשביל החברים אשר היה ידוע שאינם אוכלים סוג מסוים של אוכל. הפנייה למגיש היתה: "האם אפשר לקבל במקום?"

בנקציות

ניסיון לגדל בשנת 1981 פרח נוי שמוצאו מאוסטרליה. שטח הגידול היה מצפון למה שכיום הוא בית הספר היסודי האזורי "ניצני אשכול". הענף נוהל וטופל על ידי הפרדסנים.

ברווזיה

בעקבות ההודעה ממשרד הביטחון שמבטלים את הרשיון להוצאת השיירים ממחנות הצבא (ע"ע) אם איננו מפסיקים לגדל חזירים, הוחלט להפוך את ענף הברווזים הפיקטיבי (החזקנו 300 ברווזים לכיסוי בלבד) לענף הראוי לשמו, עם להקת מטילות ומדגרה (ע"ע). הבשר היה מיועד בעיקר למסעדות היוקרה ולחברת "לים" אשר סיפקה מזון לאוניות. בגלל הירידה בדרישות השוק לבשר זה (שהיה שמן וגם ניקוי הנוצות היה קשה מאד), ובעיות כוח אדם (השיחה הייתה מחייבת חברים לעבוד בתורנות של שנה בענף) הוחלט על סגירת הענף בשנת 1963.

ברור חייל

בשנים 50/51 מוקצבים למשקי הנגב שטחים באזור בריר (ברור חייל) ופלוג'ה (קריית גת), באזורים חקלאיים אלה כמות המשקעים גדולה בהרבה מאשר באזורנו. מגן ורביבים שקיבלו משבצת בבריר, מקיימים שם מחנה משותף, הפלחים היו יוצאים לבריר בתקופות הזריעה והקציר עם הכלים החקלאים ואליהם הצטרפה מבשלת, ממש "סניף הקיבוץ". בשנת 1954 הוחלט לנשל את כל הקיבוצים האלה מהשטחים (גם את צאלים, גבולות וניר יצחק אשר היו באזור פלוג'ה). כל פעולות ההתנגדות לא הועילו כך שבסופו של דבר השטחים נעזבו.

בריכת השחייה

הבריכה הראשונה במגן נבנתה בשביל הילדים לפני צריף הפעוטון. אחר לפי פנייתו של ראש המועצה, סוכם בחיוב להלין ולספק מזון לפועלי הבניין אשר בנו את המבנים והתמורה אשר התקבלה מהם הוקדשה בשנת 1958 לבניית הבריכה הקיימת עד היום. עד לציפוי הפלסטיק, היו צובעים כל שנה את הבריכה ולקראת סוף עונת הרחצה הירוקת חגגה.

ברכות לראש השנה

לפני עידן הטלפונים, גם במגן כמו בכל עם ישראל קיימו את הנוהג לשלוח ברכות לראש השנה. מדי שנה כל קיבוץ היה בוחר ומדפיס לחבריו ברכות מיוחדות ומאפיינות. במגן השתדלנו שהברכות והתמונות/ציורים יהיו אקטואליים וקשורים לקיבוצינו.