האות בה אתה נמצא היא: ג

א   ב   ג   ד   ה   ו  ז   ח   ט  י   כ   ל   מ   נ   ס   ע   פ  צ   ק   ר   ש   ת

גבעת חביבה בבית

גז משותף

גיוסים

גיוסים חברתיים

גלגול צ'קים

גן עדן

גנרטור

גרעיני נח"ל

גשם והפרעות

מדי פעם יזמה וארגנה ועדת התרבות שבוע של לימוד במגן בשיתוף פעולה עם הסמינר גבעת חביבה. הקיבוץ כולו נהפך לקיבוץ לומד ועסק בכל מיני נושאים ערכיים בעזרת מרצים מבחוץ.

הגז היה מוקד משיכה לכל החברים לבוא לבקר בדיר. הגז נעשה בצורה ידנית תוך שיתוף חברים נוספים אשר היו מתגייסים בתקופה הזאת כדי לעזור בגז העדר. מאוחר יותר הגז נעשה במכונות חשמליות. כדי לקצר את תקופת הגז הנוקדים היו משתפים פעולה עם החברים מאורים, הגז היה מתבצע תחילה בקיבוץ אחר ואחר כך היו עוברים למשק השני.

להבדיל מהגיוסים המשקיים (ע"ע גיוסים) היו גם גיוסים אשר התבצעו למטרות חברתיות. הגיוסים האלה היו על בסיס תמורה כספית אשר הייתה מתקבלת מה"משק" ושימשה כמקור כספי לביצוע מפעל חברתי שנקבע מראש. הגיוס הראשון היה איסוף סברס (בשדרה אשר הייתה בערך במקום של ניצני אשכול כיום) והמטרה הייתה רכישת שעונים כדי להשלים לכל אלה שלא היו להם שעונים. שיטה זאת הופעלה הרבה פעמים ע"י נערי המוסד כדי לממן את נסיעתם לחו"ל (פולין).

"העוקץ" של גזברי הקיבוצים בשנים 1953-1957. העדר הכלים הקיימים כיום במערכת הפיננסית (מחשבים, אינטרנט) בתקופה ההיא, אפשרה לגזברים לבצע כל מיני פעולות אשר מאחוריהן לא היה כל כיסוי כספי. תזרים המזומנים השלילי, המחסור והמצב הכלכלי הגרוע תמיד, הוביל למצב שהקיבוצים על ידי הגזברים שלהם פעלו בדרך הזאת. מסלקת הבנקים הייתה יכולה להיות מעודכנת רק יומיים-שלושה לאחר ביצוע כל פעולה בנקאית. גזברנו,היה יוצר קשר בתל-אביב עם גזברו של קיבוץ מהצפון הרחוק (שמיר-למשל) ועם גזבר ממרכז הארץ. הם היו "מחליפים" צ'קים, ללא כל כיסוי, לתאריכים זהים למשך תקופה ארוכה. כל אחד היה מפקיד בבנק שלו את הצ'ק לפי המועד שסוכם מראש. כאמור הבנק היה יכול לבדוק רק לאחר יומיים את הכיסוי ובינתיים הצ'ק היה נרשם לזכות, מה שהיה מאפשר משיכת מזומנים על בסיס הצ'ק "ללא כיסוי" אשר הופקד. "החור" היה אחר כך מכוסה על ידי הפקדת צ'ק נוסף. תרגיל זה חייב את כל השותפים בהקפדה, אחרת כל העסק היה מתמוטט כמו מגדל קלפים. הגלגול נעשה גם בצורה אחרת. אנחנו בעצמנו פתחנו בבנקים שונים, בערים שונות חשבונות על שמות שונים. (דיסקונט, ברקליס,בנק הפועלים בב"ש ובת"א,לאומי רחובות,פ.ק.או.-בנק הפולני). באזור (משמר השבעה) נפתח ח"ן ע"ש מוריץ רובינשטיין, שמו הקודם של גזבר הקיבוץ משה אבני ז"ל. תקופת הגלגול נפסקה כאשר התגלתה התרמית והמערכת הבנקאית יחד עם המוסדות החליטו לחייב את כל הקיבוצים לעבוד רק עם בנק אחד (ע"ע אשראי מרוכז).

ניסיון כושל לשקם את המקום בו הייתה פעם פינת החי על ידי בתי הילדים ולהופכו למקום בילוי ואירועים פנימיים תרבותיים וחברתיים.

ב-1/1/1950 כאשר ישבנו וחגגנו בחדר האוכל בצריף בפעם הראשונה את בואה של השנה החדשה במגן, הופעל לראשונה החשמל שסופק על ידי גנרטור אשר קיבלנו מהסוכנות. בתחילה הוא הופעל רק חלקית. לאחר הצטרפותה של רבקה דרור לקיבוץ היא הייתה אחרית להפעלתו. עם חיבורנו לרשת הארצית הגנרטורים הועברו למבנה שעל יד ההשקיה ומופעלים כגיבוי למערכת החשמל כאשר יש הפסקות חשמל.

"אם גרעין זרעת - בטח". מדובר בקבוצות שחבריהן התחנכו במסגרת "השומר הצעיר" והיו מיועדות להשלים קיבוץ אחר (לא את מגן) או לצאת להתיישבות חדשה (פעם היה גם דבר כזה). בדרך כלל הגרעינים הגיעו אלינו במסגרת הנח"ל לתקופת ההכשרה. חלקם היו מתרכזים לפני הגיוס לגיבוש הקבוצה, יוצאים ביחד לטירונות, שנת נח"ל במגן, הבנות נשארו במגן בזמן שהבנים עברו "אימון מתקדם". רשימת הגרעינים אשר עברו את הכשרתם במגן: 1952 - גרעין "ניצנים" מיועד לגן שמואל, 1953- גרעין "החותרים" מקן הימי ת"א השלמת ה"קיבוץ הימי" "סער", 1955 - גרעין היובל ב'- השלמת קיבוץ "חורשים", 1958 - גרעין "מסד" מיועד ל"להב", 1963 - גרעין "אלה" לקיבוץ "חצור", 1964 - גרעין ארגנטינה לרבדים, 1965 - גרעין "שורק" לשיקומו של קיבוץ "הראל", 1967 - גרעין "נשר"-התארגנות לפני הגיוס, 1968 - גרעין "אלון" מיועד לרמות מנשה, 1969 - גרעין "יחדיו"-השלמת כרמיה, 1977 - גרעין "נירים" לחצור, 1983 - גרעין שוויצרי-אוסטרי ללא יעד שנקבע מראש, 1986 - גרעין "חושן" לאליפז, 1992 - גרעין מיועד להתיישבות באמיתי.

גשם והפרעות הוא סעיף בסידור העבודה (ע"ע). בשנות ההתיישבות הראשונותו היו רשומים בסעיף זה החברים אשר לא היו יכולים לצאת לעבודה בימי הגשם או מסיבה אחרת. הרישום הזה היה נעשה כדי לא להוריד מהחבר שבתות.