|
|
האמפי בשנת 1953 הוחלט לנצל את התנאים הטופוגרפיים בגבעת השייך ולהקים אמפיתיאטרון אשר ישמש הן את הקיבוץ והן את האזור לאירועים תרבותיים. לאחר עבודות יישור השטח, נשתל דשא והאמפי תיפקד שנים רבות. חגגנו ברוב פאר את חג החומש, חגיגות יום העצמאות אזוריות, מפגש הישובים עם אישיים כגון הרמטכ"ל דדו ז"ל ובעיקר הצגות תאטרון אשר הגיעו אז אלינו (הקאמרי, סמבטיון, לי-לה-לו וכ"ו).
|
|
|
הבאר הקטנה בצד המערבי של המשק , בדרך לניר-עוז, נמצאים שרידי באר אשר מייסדי הקיבוץ מצאו. הבאר, בעלת מים מליחים בכמות מצומצמת מאד, נבנתה על ידי השלטונות האנגלים כדי לשרת את שבטי הבדואים בעלי עדרי הצאן אשר נדדו באזור הזה. הבאר הייתה מופעלת בעזרת שבשבת על מגדל מברזל. מי הבאר לא נוצלו מעולם במגן.
|
|
|
הגדה של פסח שנים רבות (עד היום) השתמשנו בפסח בהגדה שהוצאה לאור על ידי הקבוץ הארצי. משך השנים היא עברה שנויים, בעיקר קיצוצים, אבל נשארה נאמנה למקור. כשהיו קבוצות של מתנדבים או עולים חדשים בפסח במגן תורגמה ההגדה לשפתם.
|
|
|
הגטו הבית הראשון אשר נבנה כשיכון וותיקים במגן . הדירות כללו 2 חדרים בתוספת שירותים ומרפסת. בגלל מקומו המבודד אז, (קרוב לשער הדרומי) הודבק לו השם -"הגטו".
|
|
|
הגשה בחדר האוכל גם כיום קיימת במגן תורנות הגשה אבל היא מבוצעת בצורה אחרת לגמרי לעומת ההגשה של פעם . המגיש-התורן היה עובר עם עגלת ההגשה בין השולחנות ובה המנות וכל יתר הדברים לחלוקה. במידה והיה חסר לחבר משהו הוא היה צריך להרים את המצרך החסר-למשל קומקום אם רצה מים או סלסלה אם רצה לחם ואז המגיש היה מביא לשולחן את החסר. למגישים היה עוד תפקיד חשוב מאד: לדאוג "למלא שולחן" כדי למנוע שיישארו מקומות פנויים לא מנוצלים בחדר האוכל הם היו מכוונים את החברים לשבת לפי סדר בואם לחדר האוכל. התוצאה- חברים לא רצו לשבת עם זה או אחר, היו "מתארגנים" לפני בכניסה לחדר האוכל ואומרים למגיש: אנחנו 4 או 6 ביחד! נחכה עד שיתפנה שולחן!
|
|
|
הדי מגן
עלון הקיבוץ . עד 1953 הופיע כ"עיתון קיר" בצריף חדר האוכל, בכתב יד, ארבעה עמודים בתדירות של שבוע-שבועיים. לאחר מכן, עם רכישת מכונת השכפול הראשונה החל להופיע בדפוס ובו מאמרים על המתרחש בקיבוץ, דעות ועמדות בכל נושא אשר היה על סדר היום. הופיע בדרך כלל פעם בשבועיים, תלוי בפעילות המערכת. "הדי מגן" הפסיק את הופעתו בשנת 1983 ומקומו נתפס על ידי "מקלחת ציבורית". באירועים מיוחדים כגון חג הקיבוץ מערכת "הדי מגן" הייתה מארגנת ערב של עיתון חי.
|
|
|
הדירה כבר בשנה הראשונה דאגו במגן למצוא סידור עבור החברים הנשארים בעיר ואין להם מקום לינה . הדירה הראשונה היתה ביפו ומוכרת בשם "הבומבה". בשנת 1952 הושכרה דירה ברח' הרב אהרונסון (בין רח' הירקון לשפת הים). דירה זאת שימשה גם את בעלי התפקידים והלומדים בהשתלמויות הקצרות. תחנות אחרות: רח' נחמני, מול התאטרון הקאמרי הישן, רח' קיש ביד אליהו, שנה אחת בלבד בדרך השלום, שתי דירות בסביבות משקי הנגב, דירה ברח' טוסקניני על יד הבימה והדירה האחרונה ברח' לסקוב על יד הקריה. בדירות היה מקרר עם פרודוקטים ו"הסידור" היה דואג לשלוח פעם בשבועיים חברה אשר הייתה מנקה ומסדרת את הדירה. ההסדר הזה שנמשך כ-50 שנה הופסק עם הפעלת ההפרטה בגלל העלות הכספית הגבוהה וצמצום המשתמשים בדירה.
|
|
|
החזר ימי עבודה קיבוץ אשר לא עמד במילוי התחייבויותיו לתנועה במסגרת האחוזים (ע"ע) היה חייב לשלוח חברים לעבודה לקיבוץ אחר אשר היה במצב של זכות בתנועה. בשנים הראשונות כשמספר הפעילים שלנו היה מצומצם מאד, מספר החברים אשר יצאו לקיבוצים אחרים במסגרת החזר ימי עבודה היה יחסית גדול. (אחד הקיבוצים אשר "קלט" חברי מגן במסגרת הזאת היה מעברות).
|
|
|
החלפת סרטים היות והסרטים היו מגיעים לקיבוץ ביום שישי בלבד (ע"ע תורנות הקרנה) לאחר שהסרט הוקרן ביום שישי היתה מתחילה ריצה בין הקיבוצים להחלפת הסרטים. כך בכל סוף שבוע-שישי/שבת - היינו זוכים לפסטיבל של סרטים. פעולה זו חייבה שיתוף פעולה בין-קיבוצי שהיה חשוב מאד לא רק לגבי ההחלפה אלה גם לגבי הזמנת הסרטים במחלקה. הפעיל העיקרי במגן היה דוד פלדנר אשר שיתף פעולה עם עדה מניר יצחק. אי החזרת הסרט באוטובוס ביום ראשון היה כרוך בקנס גבוה יחסית.
|
|
|
הנצחה לפי הגדרתו של אבן שושן : - "לאורך ימים עד אין סוף" - "הקים זכר עולם".לצערנו הרב מפעלי ההנצחה לזכר חברינו לא נשמרו , מחוץ להקדשת הספרייה לזכר אלה אשר נפלו במערכות ישראל.- חורשת העצים בדרך לשייך (נעקרה מזמן) ניטעה בשנת 1952 על שם שלמה חיימזון אשר נרצח ע"י חייל בריטי, בעת בריחתו ממחנות הגירוש בקפריסין.- מגרש כדור סל על שם פנחס - חבר גרעין "פלד".- חורשת עצים ע"ש דנש, חבר גרעין "סער", אשר הייתה באזור בתי הילדים של היום.- פינת הנוער ע"ש דן צור, חבר גרעין "פלד" אשר נפל במלחמת קדש.- טורניר כדור עף עם גביע נודד ע"ש בננו חגי מעין אשר נפל במבצע "אביב נעורים".- ימי עיון בנושא הרפת לזכרו של אביהו אילן אשר נפל במלחמת יום כיפור.
|
|
|
המחלקה לחברה מחלקה במסגרת מוסדות הקיבוץ הארצי , אשר מתפקידיה היה בין היתר ללוות את הקיבוצים בהדרכה, עצה ועזרה. פעיליה בתקופות השונות היו מוכרים לכלל ציבור החברים, להבדיל מהמצב הקיים כיום של נתק מוחלט בין "מוסדות התנועה" לחברי הקיבוץ. חברי המחלקה היו מגיעים למגן, נפגשים עם מוסדות הקיבוץ, עם בעלי התפקידים והחברים, שומעים ומשמיעים. המחלקה הייתה דואגת לעזור בעת מצוקה חברתית על ידי הקצאת השלמות וגופים זמניים לעזרה במשק, בשיתוף פעולה עם מחלקות אחרות (משק וכלכלה, ביטחון, נוער וכ"ו). עם השינויים שחלו בתנועה ובקיבוצים, הגזירה להפסקת הפעולה במתכונת המסורתית לא פסחה גם על המחלקה לחברה.
|
|
|
המחתרת המקיסטית בשנת 1951 מתגלה בקיבוץ פעולה מחתרתית של תא שהתארגן במסגרת מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית) ואשר פעל בעיקר בברור חיל. הקיבוץ היה סניף של מפ"ם (ע"ע) המבוסס על עקרון הקולקטיביות הרעיונית (ע"ע). לאחר שבבחירות לכנסת, שבעה חברים הצביעו ק' (האות של מק"י) התקיימו מספר שיחות קיבוץ סביב הנושא הזה ובסוף הוחלט על הוצאת חברים אלה מהקיבוץ.
|
|
|
המעדנייה המסעדה ברחוב הרצל בתל אביב בה היו אוכלים פעילי התנועה וגזברי הקיבוצים בצהרים . המקום היה משמש גם למפגשים בין החבר אשר הגיע העירה לבא-כוח הקיבוץ ובהזדמנות זאת לראות את גדולי התנועה- מאיר יערי, חזן ואחרים.
|
|
|
המפרנסים סידור העבודה (ע"ע) אשר היה תלוי על לוח המודעות היה מחולק לשני חלקים, בצד הימני היו רשומים ענפי הייצור והעזר ובצד השמאלי ענפי השרות, ימי שבת-(מחלה,חופשות). לכן לא פעם נשמע בחצרנו הביטוי ש"הימנים" הם המפרנסים של הקיבוץ אשר דואגים לאלה שבצד השני של הסידור.
|
|
|
המשפט הראשון אשר הוגש על ידי קיבוץ מגן היה בשנת 1950 כנגד ד"ר צבי בן צבי, רופא שיניים מרח' 9 מס.45 באר שבע. התביעה הייתה בסך 500 לירות והיא הוגשה נגד הרופא בגין הנזקים אשר גרם בטיפולו הרשלני לחברי הקיבוץ. תנאי העסקתו היו כאלה: הוא היה צריך להגיע ביום שישי בערב למגן באמצעות תחבורת הקיבוץ ולחזור הביתה ביום ראשון בבוקר. הרופא היה צריך להביא איתו את המכשירים(?) והתרופות במשקל של כ-60 ק"ג. בתקופה הזאת "טופלו" ע"י אותו הרופא 57 חברות וחברים.
|
|
|
הפעמון המבקר בפינת "בראשית" יכול עדיין לראותו. כבר ביום הראשון של קיבוץ מגן, על עמוד על יד חדר האוכל (מרכז הקיבוץ) הוצב הפעמון אשר שנים רבות שימש אותנו. צליליו החזקים נשמעו ברחבי הקיבוץ, כדי לקרוא לחברים לבוא לאכול כאשר הארוחות היו מוכנות. הוא הופעל גם להזמנת החברים לאסיפות או לפעולות תרבותיות, בבוקר השומר היה מצלצל בפעמון כדי להעיר את כל החברים לצאת לעבודה. ברור שתפקידו הנוסף של הפעמון היה כסימן לאזעקות בעת הצורך. (ביטחון, שריפות.)
|
|
|
הקמה מושג מתקופת החינוך המשותף (ע"ע). עבודה בבתי הילדים בהם היו מקימים את הילדים, דואגים להאכילם, להלבישם, "לצחצח את הנעלים" ולשלוח אותם לבתי ההורים במקרה שההורים לא היו באים לקחת אותם בעצמם. מושג זה השתרש גם בשפה היום יומית בקיבוץ כגון –"נפגש אחרי ההקמה" כאשר הכוונה הייתה שזה יהיה לאחר השעה ארבע.
|
|
|
השכבה גם זה מושג מתקופת הלינה המשותפת (ע"ע). מדובר על החזרת הילדים על ידי הוריהם לבתי הילדים לאחר הבילוי המשותף בבית החברים. הפרידות היו יכולות להיות מהירות וקצרות או שההורים היו נשארים עוד קצת עם הילד כדי לספר עוד סיפור או לשחק. לאחר הליכת ההורים, הילדים היו נשארים עם המטפלת עד בואה של שומרת הלילה (ע"ע). הורים עם מספר ילדים קטנים המפוזרים במספר בתי ילדים היו מתקשים בהשכבה בגלל הצורך להיות באותו הזמן במספר מקומות. גם מושג "ההשכבה" היה חלק מהשפה היום-יומית בקיבוץ כמושג של זמן למשל: אהיה פנוי רק לאחר ההשכבה.
|
|
|
השלמות המקור העיקרי לגידול הקיבוץ היה על ידי צירוף קבוצות של חברים אשר התחנכו במסגרת תנועת השומר הצעיר . מוסדות התנועה היו מחליטים בהתאם לצורכי הקיבוצים ובהתאם למספר ה"מגשימים" באותה השנה את ייעודו של כל גרעין- להשלמת קיבוץ קיים או ליציאה עצמאית להתיישבות. בגלל מצבה של התנועה כיום הקליטה בקיבוצים במסלול הזה כמעט ולא קיימת. הרי רשימת ההשלמות שנקלטו במגן:גרעין בית אלפא -1951- אחרוני חברי מגן שעלו מרומניה לאחר חיסול התנועה שם. פלד- יוצאי השומר הצעיר ישראל (גדוד יחיעם) - 1954. נקרא על שם סטאלין (פלדה ברוסית) מנהיג ברה"מ. סער - בוגרי השומר הצעיר ישראל- 1961.השלמה אירופאית - (אוסטריה, בלגיה, שוויץ, אנגליה, צרפת, איטליה, הולנד)-1965 שלח - השומר הצעיר ישראל- 1970. רשף - מגשימים מהשומר הצעיר ישראל –1972 . תקומית - יוצאי השומר הצעיר ישראל –1976. בדרך - חניכי השומר הצעיר ישראל- 1978 . לנגב - גם הם בוגרי התנועה הישראלית-1984 .
|
|
|
התנחלות בכותרות עיתונים בתאריך 17.8.49 נכתב: קיבוץ מגן התנחל בנגב. המילה התנחלות נשארה עד היום אך איזה שינוי עבר משמעותה...
|
|
