|
חמישים וחמש שנה - לקסיקון עם געגוע
|
|
|
קבוצות ושמות עם כניסת ילדי הקבוץ לכיתה א' בבית הספר, ההתרגשות היתה גדולה. אחד התהליכים החשובים בארוע כזה היה בחירת השם לקבוצה, שם שילווה אותה עד הכניסה למוסד החינוכי. התהליך היה דמוקרטי והשם נבחר ע"י הילדים עצמם. מאז סגירת ביה"ס המקומי אין כבר שמות לקבוצות במגן. הרי רשימת הקבוצות, לפי סדר כרונולוגי: אורן (אח"כ שקד), חצב, זית, גולן, להב, רימון-שחם, גפן, תומר-שגב, אורן, אשל, דקל, ברוש, ניצנים, סביון, תפוז, צבר.
|
|
|
קבוצות מאורגנות מחו"ל בתגובה לפניות שהתקבלו מכל מיני ארגונים ציוניים מחו"ל, הסכים הקיבוץ לקלוט קבוצות לתקופה קצרה. עבורן המטרה הייתה הכרת הקיבוץ כצורת חיים בארץ במסגרת הסמינרים שאורגנו עבורם. הם עבדו בענפים, המדריכים מהקיבוץ ארגנו ימי עיון ואימוץ אצל משפחות. בשנת 1976 מגיעה הקבוצה הראשונה מארצות הברית, ב-1980 קבוצה מארגנטינה, ב-1981 קבוצה מכל העולם שרוכזה בחוות הנוער הציוני בירושלים, בשנת 1982 שתי קבוצות - אחת ממכבי ארגנטינה והשניה מאורגנת ע"י התנועה ליהדות מתקדמת מארצות הברית. קבוצות נוספות מגיעות למגן בשנים 1989-1992 במסגרת מפעלי הסוכנות "תפוז", שוב מארצות הברית וקנדה. בשביל נערי הקיבוץ הייתה זו הזדמנות לשיפור השפה האנגלית ויצירת קשרים חברתיים.
|
|
|
קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ כאשר הוקם הקיבוץ היה שמו הראשוני: קיבוץ מגן להתיישבות בשייך נורן. בהתאם להגדרות הרשמיות הנהוגות אז במדינה לגבי כל הקיבוצים בפיקוח רשם האגודות השיתופיות, התקבל שם הקיבוץ הרשמי: קיבוץ השומר הצעיר מגן קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ. בהסכמת הרשם, התוספת הזאת נמחקה ומשנת 1971 לפי הרשום ברשומות צומצם השם הרשמי ל"קיבוץ מגן" בלבד.
|
|
|
קבלות שבת בין השנים 1970-1976 התקיימה מדי שבוע קבלת שבת בחדר האוכל. לקראת הערב הייתה מתפרסמת התוכנית אשר כללה שירה בציבור, הקראת שיר ופרשת השבוע שסיכמה את האירועים החשובים שהתרחשו בעולם, במדינה ובעיקר במגן. בגלל הבעיות הלוגיסטיות של חלוקת המזון לאחר תום התכנית הפעולה החברתית-תרבותית זאת הופסקה. בשנת 1986 נעשה ניסיון לחדש את קבלות השבת ובאמת התקיימו 17 ערבים כאשר הפעם כל קבלת שבת הייתה באחריותה ובארגונה של משפחה אחרת. הקבלות האלה נעשו במועדון לחבר לפני ארוחת הערב. בשנת 2003 מספר בנים לפני גיוסם לצבא ניסו לחדש את "קבלות השבת" אבל גם ניסיון זה לא צלח.
|
|
|
קואופרטיב הנגב עם הקמת הקיבוץ, רכשנו מניה בקואופרטיב הזה אשר היה בבעלות קיבוצי הנגב. הודות למניה הזאת יכולנו להכניס חבר נהג לעבודה שם, מקור פרנסה חשוב. מאוחר יותר רכשנו עוד מניה, דבר שאפשר לשלוח שני נהגים מטעמנו.
|
|
|
קולקטיביות רעיונית מאפיין אחד משותף לכל קיבוצי השומר הצעיר המאוגדים במסגרת הקיבוץ הארצי ומגן ביניהם היה עקרון "הקולקטיביות הרעיונית". מתנגדי התנועה ראו במושג זה את המחויבות לדעה פוליטית-מפלגתית אחידה. למעשה היה לרעיון הזה משמעות הרבה יותר רחבה: ניהול הרכוש במשותף, אחריות הדדית לכלל ולפרט, דמוקרטיה, פעילות ציבורית, זהות תרבותית-רעיונית משותפת, אחריות הכלל לחינוך הבנים וכ"ו.
|
|
|
קומונה השם המקובל אשר ניתן לשעתו למחסן הבגדים של היום. מקורו של השם בגלל אופיו של המחסן אשר מחוץ לתפקידו לדאוג לתיקון וגיהוץ הבגדים המגיעים מהמכבסה, וכן לרכישת וחלוקת בגדים חדשים לחברים, תפקידו החשוב היה לשמור על חלוקת בגדים שוויונית. הקומונה הראשונה שוכנה בצריף ובשנת 1958 הייתה שריפה וכל תכולת המחסן נשרפה. הנזק היה מעל ל-350 לירות! המזל היה שיום לפני זה החברים לקחו את "החלוקה", דבר שהקטין במידת מה את הנזק. בהזדמנות זאת יש לזכור שכמו במטבח גם בקומונה הייתה קיימת "קומונה ילדים".
|
|
|
קומונה א', קומונה ב' להבדיל מקומונה שהייתה מחסן הבגדים, משמעות המילה הייתה גם השיטה לחלוקת הבגדים לחברים. קומונה א' הייתה נהוגה בתקופת ההכשרה ובשנתיים הראשונות במגן. לשום בגד לא היה סימון אישי. עובדות הקומונה היו מחלקות את "החלוקה השבועית" לתאי החברים תוך ניסיון להתאמה למידותיו של החבר/ה. מובן שביום שישי הייתה פעילות רחבה של החלפות. בשנת 1952 הוחלט לעבור לשיטת קומונה ב' כאשר הביגוד אמנם מסומן באופן אישי, כלומר הבגדים הפכו פרטיים, אך רכישת הבגדים נעשית במרוכז והם מחולקים באופן שוויוני לכל האוכלוסייה. ב- 1963 שוב שונתה השיטה ועברנו ל"קבוצות בגדים": נקבעו נורמות חלוקת בגדים לחברים, פרוסה על שנתיים והיה רישום נפרד לבגדים קנויים ולאלה שנתפרו בבית. הסדר זה נמשך עד 1970 בה נקבע תקציב הלבשה לכל חבר, מבוסס על המלצת התנועה. במגן הוחלט על תוספת לתקציב לצורך "השוואת רמות". רק מ- 1973 ניתנה האפשרות לצבור ולהעביר תקציב משנה לשנה (אך כמובן רק בתוך תקציב הלבשה). ב- 1985 הוחלט על אפשרות העברה של יתרת התקציב הזה לתקציב האישי ורק בשנות ה- 90 תם עידן תקציב ההלבשה.
|
|
|
קורס לקאדרים קורסים של עד שלושה חודשים אשר היו מאורגנים בגבעת חביבה ע"י הקיבוץ הארצי להכנת פעילים הן בקיבוץ והן בתנועה. החברים אשר היו נבחרים בהתאם להמלצת התנועה, היו יוצאים במסגרת מכסת הפעילים מבלי התחייבות שימשיכו בתום הקורס להיות פעילים בתנועה לפחות בשלב הראשון.
|
|
|
קיבוץ מאומץ בשנת 1960 רבים הקיבוצים הצעירים הנמצאים במשבר חברתי ומשקי. התנועה מחליטה במסגרת העזרה התנועתית לחייב קיבוצים וותיקים ומבוססים לאמץ לתקופות ארוכות את הקיבוצים האלה. קיבוץ מזרע מאמץ את מגן. קבוצת חבצלת (16 חברים בחיזוק 4 חברים מבוגרים), הגיעו למגן למשך שנה שלמה והשתלבו בכל מערכות הקיבוץ. מזרע לא הסתפק רק בכך. בשנת 1961 קבוצת דרור מגיעה לעזרה לעבודות אסיף, קבוצת זית לשבוע לעזרה במטע המישמש, ישיבות משותפות עם מזכירות מזרע, ב-62 החלפת קייטנות ילדים בין ילדי שני הקיבוצים, ואפילו החלפות מתנות: מלוני מזרע למגן ואפרסקי מגן למזרע. עמירה בהט אשר הייתה שייכת לקבוצה הזאת מתחתנת ונשארה במגן.
|
|
|
קיבוץ מאמץ מקיבוץ שהיה מאומץ בשעתו (ע"ע) ע"י מזרע בשנת 1983 אנו מגיעים ליציבות ומעמד כזה שהתנועה פונה למגן לאמץ את קיבוץ אליפז, בואך אילת. מגן נענה בחיוב, מחליט על הדרכה קבועה ע"י איציק קורן וגם נשלחים לשם מספר חברים כדי לחזק את הקיבוץ במערך העבודה ומבחינה חברתית- תרבותית. בט"ו בשבט חברי מגן יורדים דרומה ונוטעים יחד עם חברי אליפז מטע של חוחובה.
|
|
|
קידוחי נפט כן גם במגן חיפשו נפט ו...לא מצאו כלום. בשטח הנמצא בדרום הקיבוץ, בשנות ה-80 בוצע קידוח לפי כל הכללים, אבל כאמור לא היה לנו מזל.
|
|
|
קפה מוקה בשנת 1951 הוקצבו לנו 10 שתילים מן הזן המשובח של עץ הקפה "מוקה". חלפו 8 שנים ובניגוד להבטחת המגדלים לא הצליחו להזמין את הקיבוץ לקומזיץ עם ביכורי פרי הקפה "מוקה".
|
|
|
|
|
|
