|
|
פיירסייד לא מזגנים, לא מכשירי חימום אלקטרוניים. היינו מחממים את חדרינו עם תנורים בעלי רשת אדומה, שהרבה פעמים היו נסתמים, עם פיח וריח של נפט. בחצר הקיבוץ היו מפוזרים מספר טנקים עם ברז והחברים היו ממלאים את מיכל הפיירסייד בנפט.
|
|
|
פינקסאות השם המקובל להנהלת החשבונות בשנות החמישים.
|
|
|
פלד שם של הגרעין שהיה להשלמת מגן הראשונה (גדוד יחיעם). נבחר בשעתו לפי הצעתו של הרב אורי זוהר, אז חבר הגרעין, והוא התרגום לעברית מרוסית לשם סטלין.
|
|
|
פלד לביר-גרא עם עזיבת צור מעון (ע"ע), הוחלט במוסדות המיישבים למסור את הנקודה לידי הקיבוץ הארצי. עד להפיכת הנקודה לישוב קבע (ניר-עוז) הייתה שם היאחזות נח"ל אשר הוחזקה ע"י שני גרעינים: בוגרי חברת נוער מעין-דור וחברי גרעין פלד ב'. התסיסה בגרעין פלד נגד קביעת מוסדות התנועה שהם ישלימו את מגן מצאה את ביטויה בין היתר ברצונם לצאת להתיישבות עצמאית ואז הם רשמו על מגדל הסילו במגן את סיסמתם "פלד לביר גרא".
|
|
|
פלוגות פוליטיות בעקבות ההשפעה מההתארגנויות הקיימות בחו"ל במפלגות הקומוניסטיות, נערכו גם במגן פעולות כאלה אשר היו מאורגנות ע"י הועדה הפוליטית (ע"ע). החברים לא הסתפקו רק בפעילות בימי הבחירות כאשר היו יוצאים לב"ש ואופקים ומבצעים ביקורי בית (בשנת 1961 בוצעו 111 ביקורי בית). אורגנו חוגי לימוד השפה לעולים החדשים באופקים, לימודי חינוך לנשים, חוגי תפירה ומלאכה וכ"ו. חברי מגן פעלו בסניפי המפלגה ויש לציין את ההישג כאשר ראובן מעיין ז"ל היה מזכיר הסניף בב"ש ולראשות העיר נבחר איש מפ"ם זאב זריזי. הישגיים יפים נרשמו גם באופקים כאשר גדעון פעל בסניף.
|
|
|
פליט מי ידע בימי הבראשית על מכשירי חשמל קוטלי זבובים וחרקים? איפה היו כל אז כל התרסיסים של היום? חומר הריסוס נגד זבובים אשר היה מקובל בעבר היה הפליט והוא נמסר בחלוקה בכל בו. לא היה חדר ללא המפלטה הזכורה לוותיקי המקום. צורה אחרת המקובלת אז להשמדת זבובים הייתה סרטים המרוחים עם חומר דביק אשר היה מושך ומדביק את הזבובים אליו.
|
|
|
פלמונציק מדור קבוע להדרכה חינוכית להורים הצעירים, אשר היה מופיע בעיתון הקיר "הדי מגן" (ע"ע) בשנות ה-50 המאמרים היו נכתבים ע"י המטפלות אשר עבדו אז בבית התינוקות ובפעוטון. המאמרים היו מיועדים גם לכלל ציבור החברים כדי להדריכו איך להתנהג בצורה חינוכית וחיובית כלפי פעוטי הקיבוץ.
|
|
|
פקק חבר אשר לא היה בעל מקצוע ומסיבה זאת לא היה לו מקום עבודה קבוע היה "פקק" ז"א סדרן העבודה היה מסדר אותו כל יום במקום עבודה אחר בהתאם לצורכי הענפים.
|
|
|
פרדס עוד ענף חקלאי אשר הפסיק את פעולתו במגן בשנת 1989 בגלל רווחיותו הנמוכה, סיבה המשותפת להרבה ענפים חקלאיים במדינה. יוקר המים, חוסר ידיים עובדות, מדיניות הממשלה ומשבר עולמי הם חלק מסיבות אלה. ראשיתו של הענף בשנת 1958 ורבים היו הזנים בו: שמוטי, אשכוליות, ולנסיה, לימון, קלמנטינות, טבורי ואחרים. הפרדס היה ממוקם בשטח שבין בית הספר ניצני אשכול כיום ועד כמעט לכביש נירים.
|
|
|
פרידה ולשם שתי הפרדות אשר היו במגן שנים רבות ושימשו בעיקר את החצרן לביצוע הובלות בתוך הקיבוץ. אחרי הצהרים ובעיקר בשבתות היה מקובל שהחברים היו רותמים את העגלה ויוצאים לטייל עם המשפחה באזור.
|
|
|
פרימוס מה זה? תלוי את מי שואלים. איש המכיר את תולדות חיל האוויר יענה שזה סוג של אווירון ממלחמת העצמאות ובשנים הראשונות אחריה. לזיכרונות של חברי מגן שני פרושים למילה הזאת. לעובדי המטבח זה היה מכשיר חימום אשר שימש לבישול, עם אש גלויה ורועשת. כאשר הלהבה הייתה יורדת, היו צריכים לפמפם את המכשיר כדי להעלות את האש. אבל היה עוד מין "פרימוס" - מצוקת הדיור חייבה המצאת פתרונות "יצירתיים". בכל חדר משפחה (ע"ע חדר) הוכנס לחדרו של הזוג חבר(ה) נוסף(ת) לגור איתם. מאיפה צץ השם הזה? ליצני הדור מסבירים שהאיש הזה היה ממש רותח ומרעיש כמו פרימוס בעת.....
|
|
|
פרסים ענפים וחברים זכו לפרסים מצד גורמים ממלכתיים על פעולתם והישגיהם. בשנת 1954 משרד החקלאות בהמלצת ארגון הגננים מעניק פרס לענף הנוי בקיבוץ מגן ולמאיר זילברמן (כספי) על גישה נכונה בדרכי ביצוע הנוי בקיבוצים הצעירים. בשנת 1963 צוות הרפת מקבל פרס ראשון ממשרד החקלאות בגין שיא ארצי בתנובת החלב 7515 ק"ג עם 237 ק"ג שומן . באותו המעמד קיבלה הפרה "זמירה" אות הצטיינות כאשר הגיעה בשנה זו לשיא בתנובת החלב - 12562 ק"ג. בשנת 1968 ענף הצאן במגן מקבל פרס ראשון (גם מענק בסך 300 לירות) על עבודת צוות הנוקדים אשר תרמה להתקדמות וייעול בשטח המקצועי והכלכלי גם יחד. בשנת 1971 שוב הרפת על המפה כאשר הפרה ניצה מוכרזת כאלופת הפרות בארץ, במועדון ה-100 של ענף הבקר בישראל כאשר הגיעה לתנובה של 105000 ק"ג חלב.
|
|
|
פשטידת גבינה זה לא רק מאכל חלבי. אם נכנסת לחדר האוכל, ראית שיש פשטידת גבינה ולא זכרת איזה יום בשבוע היום, יכולת להיות בטוח שזה יום שישי. לארוחת הצהרים של יום שישי ניתן עוד שם: "פגישת מחזור" היות וכל האוכל שנשאר מכל השבוע היה מוגש אז.
|
|
