האות בה אתה נמצא היא: ט'

א   ב   ג   ד   ה   ו  ז   ח   ט  י   כ   ל   מ   נ   ס   ע   פ  צ   ק   ר   ש   ת

טוריה

טלוויזיה ציבורית

טלפון ציבורי

טלפונים

טניס שולחן

טריקו חן

טרקטור שרשרות

כלי עבודה שהיה מאד מקובל בשנים הראשונות, והיום פחות. בכל פעם שנולד תינוק חדש במגן היה אברהם קוטובסקי אומר: "עכשיו צריך להחליף את הטורייה למספר גדול יותר".

בשנת 1974 נתקבלה החלטה על רכישת טלוויזיות לחברים (בשחור לבן כמובן). ומה היה עד אז? במקלט הנמצא מול המרכזון הבוגר הייתה טלוויזיה אחת וכסאות מתקפלים, וכל ציבור החברים והילדים היו באים לשם לצפות בתכניות. במשך הזמן נעשו שיפוצים במקלט כגון הכנסת מאווררים. האחריות להפעלת המקום הייתה בידי ו. התרבות שגם דאגה לתורנות ניקיון.

עד הכנסת טלפון לבתי החברים (1982 – ע"ע) עמדו לרשותנו שני טלפונים ציבוריים: ליד המזכירות וליד בית מש' אורן. עד 1964 שלשלנו מטבע של חצי לירה ומרכזיית משרד הדואר חייגה לנו את המספר שביקשנו. אחר כך הומצא האסימון, שבמגן ניתנו לשימוש חופשי לחברים. התקלות היו מרובות, בד"כ אחת: אלה שלא היו זכאים לקבל אסימונים נהגו לשלשל לטלפון אסימון קשור בחוט וכך לדבר ללא הגבלה, אך קריעת החוט בתוך המכשיר גרמה לקלקולים. ב- 1991 בא לקיצו עידן האסימונים עם הכנסת הטלכרט, ועם השינויים במגן גם החלוקה החופשית של טלכרט הופסקה וסעיף הוצאות הטלפון נכלל בתקציב הכולל.

עד מרץ 1954 לא היה לנו כל טלפון במגן. לשאלתו של חבר הכנסת ראובן ארזי ממפ"ם לשר הדואר למה אין לקיבוץ שובל ומגן קו טלפון התשובה הייתה שלא הייתה כל הצדקה לחבר את שני הקיבוצים האלה למרכזיה היות ובממוצע התנהלו רק שלוש שיחות ליום. הטלפון הראשון מספרו מגדל אשקלון 107 היה מחובר למרכזיה הזאת. כדי להתקשר לשובל צריך היה לצלצל למגדל אשקלון, אשר מקשרת אותנו למרכזית יפו שדורשת את מרכזית באר שבע שהיא בסופו של דבר קשורה עם שובל. בשנת 1957 הוחלף מספרנו לסעד 171 ובשנת 1960 המספר היה סעד 207. לאחר מועד זה עם פתיחת מרכזיה באופקים מספר הטלפון היה 283. בשנת 1976 יכולנו להתקשר כבר ישירות ומספרנו היה 83853-57. בשנת 1979 היו בקיבוץ בסה"כ 4 טלפונים: הקיבוץ 82853,המרפאה 82593, מרכז המשק 82594 ובמפעל 82252. כל זה נוסף לטלפון הציבורי היחידי- 83194. בשנת 1982 עם הכנסת מרכזית תדקס בקיבוץ, חוברו חדרי החברים למרכזיה הזאת ומספר הטלפון המרכזי היה 83211-057 .

בשנת 1951 נציגת קיבוץ מגן החברה מרקוביץ (שרה בן צבי) השתתפה באליפות הארצית של הפועל ותפסה את המקום הרביעי לאחר שהפסידה ליריבתה מחיפה. (דרך אגב באליפות הנשים התחרו .....4 נשים!).

בחיפוש אחרי יצירת מקומות עבודה לחברות מצד אחד וגם מתוך רצון להרחיב את מקורות הפרנסה בקיבוץ, הוחלט בשנת 1983 על הקמת מתפרה במטרה למכור את התוצרת מחוץ לקיבוץ. "המפעל" השתתף בכל מיני ירידים ותערוכות מכירה בישובים שונים אבל המשבר אשר עבר על תעשיית הטכסטיל לא אפשר קיום הענף במתכונת כזאת. בשנת 1987 הוסב שם הענף ל"מגנטה" ונפתחה חנות אשר מכירותיה מבוססות רק על ייצור.

לחצו להגדלת התמונה

הטרקטור בה' הידיעה בשנות ה-50, המקובל בכל קיבוץ. ה-T.D 9 הכבד, היסודי אשר היה גורר אחריו מחרשה לחריש העמוק זכור היטב לא רק לפלחים של אז. במשך השנים, בעלי המקצוע הגיעו למסקנה שכובד הטרקטור מהדק את האדמה ומסיבה זאת הוא הוצא משימוש וטרקטור הגלגלים תפס את מקומו .