|
|
צאן ענף בעלי חיים נוסף אשר הוקם במגן בשנת 1952. השטחים הנרחבים באזורנו, שטחים ששימשו מרעה לעדר הכבשים, הייתה סיבה מספקת להקמת ענף חדש בקיבוץ, ליצירת מקומות עבודה ומקורות הכנסה. המוצר העיקרי היה החלב (בשנת 1963 הגענו ל-90000 ליטר) כאשר הבשר והצמר היו מוצרי לוואי. העדר שהיה בין הגדולים בארץ מנה למשל בשנת 1976 847 רחלות. בשנת 1968 הוכנס, לראשונה בארץ, בדיר שלנו מחלוב-קרוסלה. בשנת 1965 נכנס לענף גם שותף זוטר. (אברהם שלומי עם 100 רחלות). בשנת 1977 נסגר הענף בגלל רווחיותו הנמוכה.
|
|
|
צברים ללא קוצים שנות הבצורת חייבו אותנו לחפש מקורות מזון בלתי קונבנציונלי בשביל הכבשים. בשנת 1964 נטענו מטע של צברים ללא קוצים אשר סיפק מזון עסיסי לכבשים. כמו כן ניטעו באותו הזמן מטע של אקציות נמוכות קומה בשטח הנמצא מול הכניסה לבית הקברות.
|
|
|
צברס מושג זה אינו קשור רק לילדים אשר נולדו בארץ. בכביש העובר מכביש נירים ל"ניצני אשכול" בצידי הדרך הייתה עם עלייתנו על הקרקע שדרה של צברים. בשנות 51/52 ועדת החברים יזמה גיוס של כל החברים לקטיף הפרי ועם התמורה שהתקבלה נרכשו שעונים לכל החברים. נושא שני הקשור לערך זה: נטיעת חורשת צברס ללא קוצים ביוזמתו של יוסלה כרמין כמקור מזון עבור עדר הצאן אשר היה במגן (ע"ע צאן).
|
|
צור מעוןקיבוץ שכן שהוקם בשנת 1950 ע"י יוצאי תנועת "הנוער הציוני" בעיקר עולים מהונגריה וטרנסילבניה במקום בו נמצא כיום ניר-עוז. יחסי השכנות היו טובים מאד ושיתוף הפעולה הורגש בכל השטחים (ע"ע לחם). מסיבות חברתיות וכלכליות הקיבוץ התפרק וחלק מחבריו הקימו את המושב מבקיעים ע"י אשקלון (במקום הכפר הערבי ברברה אחד המקומות אשר כמעט הוצעו לנו להתיישבות.) עם עזיבתם, קיבלנו הרבה ציוד לענפים שלנו. אפשר לראות את שרידי מבנה הרפת שהיה בנקודה הזאת ע"י הפרדס בדרך לניר-עוז.
|
|
|
ציבורית עד הכנסת השיטה של "הגשה עצמית" בחדר האוכל, כלי זה אשר היה מוכר גם בשם "כלבויניק" היה חלק בלתי נפרד מהווי הקיבוץ. הכלי היה עשוי אלומיניום (ובשלב מאוחר יותר נירוסטה) ומונח באמצע השולחן. אליו היו זורקים את כל שאריות האוכל. עובדי חדר האוכל היו אוספים אותן כדי לזרוק את תוכנם לאשפה אבל בעלי הכלבים היו דואגים קודם לרוקנם, מקור מזון חשוב ל"יקיריהם".
|
|
|
צריף התרבות מקום התכנסות לפעולות התרבות של הקיבוץ עד שנבנה המועדון לחבר. נמצא בדרך לגבעת הבריכה, בערך במקום בו נמצא כיום ביתם של משפחת כספי. הצריף כלל גם את הספרייה. בזמן מלחמת סיני, כאשר במגן הוקם בית חולים שדה לפינוי הנפגעים מקרבות המלחמה, הצריף שימש כחדר לניתוחים דחופים להצלת חיים. היות והצריף שימש גם לקריאת עיתונים ושבועונים הוא נקרא גם בשם "חדר קריאה".
|
|
|
צריף שוודי בשנת 1952 הובאו ארצה ע"י הסוכנות צריפים ברמה טובה יותר בעלי 4 "דירות" ובכל יחידה כזאת חדר וחצי + מחסן קטן משותף לכל 2 יחידות. בכל דירה כזאת גרו 5 חברים. בית התינוקות הראשון שוכן בחצי צריף שוודי. מקומם של הצריפים האלה היה בערך באזור בו נמצא כיום מחסן הנשק. לאחר מספר שנים הועבר צריף התינוקות למרכז הקיבוץ (ע"י חוויה פלוס של היום) וסביבו נבנה קיר בטון מסיבות ביטחוניות. גורלו היה ככל יתר הצריפים (ע"ע צריפים).
|
|
|
צריפים ביום יציאתנו להתיישבות, הוקמו 3 צריפי מגורים בני 5 חדרים כ"א, 2 צריפים יותר קטנים בני 4 חדרים (אחד מהם נמצא כיום בפינת "הבראשית") אשר שימשו בין היתר כ"חדר קריאה" ומחסן נשק. הצריפים הובאו מ"רמת הנגב" נקודת ישוב אשר נעזבה ע"י תושביו והם הוקמו במקום בו נמצא כעת המוסד החינוכי "מעלה הבשור". בכל חדר גרו 4 חברים וחברות או שני זוגות. (מעמד המשפחה לא היה עדיין ידוע בתקופה הזאת.) בשנות ה-60 הוחלט ע"י המוסדות המיישבים שמסיבות ביטחוניות יגורו באזורנו רק בבתים בנויים כ"בניה קשה" ותנאי להמשך קבלת תקציבים לבנייה היה חיסול כל הצריפים.
|
|
