לקסיקון של געגוע א-ד

אולפן
כשלב בקליטת העולים החדשים בארץ
, הסוכנות היהודית ארגנה אולפנים ללימוד השפה העברית. מיון העולים נעשה על ידם והם השתתפו בהחזקתם הכספית. העולים היו לומדים כ-4 שעות ביום ו-4 שעות עובדים. מטרת האולפן הייתה ללמד את העולים את השפה והמשק ראה בהם תוספת כוח עבודה, מקום עבודה למספר חברים שטיפלו בהם ונוסף למפעל הציוני אולי גם מקור לקליטת חברים חדשים. כל מחזור התקיים במשך מספר חודשים ובמגן התחנכו 12 מחזורים. בגלל צמצום העלייה מספר המועמדים לאולפן קטן במשך הזמן ובשנת 1996 פסקה פעילות האולפן במגן.

אומני הורייזון
בעקבות יוזמת מספר חברים
, שתחביבם היה טיסה במטוסים זעירים מסוג אולטרא-לייט הוחלט בשנת 1985 להקים במגן שלוחה של אומני אשר הייתה החברה שריכזה את פעילות מרבית המטוסים הזעירים בארץ. נרכשו מספר מטוסים, הוכשר מסלול תעופה וגם אורגנו קורסים. בעלי מטוסים כאלה מיישובי הסביבה השתמשו בשירותי הענף. כאשר התברר שלענף אין פוטנציאל רב, נוסף לבעיות בטיחות וביטוח, נעשה עוד ניסיון להפעיל את העסק ע"י המועצה אבל גם זה לא צלח ואז הוחלט (1997) על סגירה סופית. בהקשר לכך יש להזכיר את התאונה הקשה אשר עבר חיים צבר וגם תאונות אחרות שקרו למשתתפים אחרים.


אחד במאי
חג הפועלים
, יום הסולידריות הבין לאומית בין פועלי העיר והכפר. כל השנים נחשב במגן יום שבתון והיינו יוצאים להפגין יחד עם הפועלים בעיר בעד או נגד הנושאים אשר היו אקטואליים בתקופה. היינו מפגינים נגד הממשל הצבאי, נגד הדיכוי, בעד שלום, בעד תנאים סוציאלים אנושיים, נגד אבטלה וכו'. לא פעם הפגנות אלה נהפכו לתקריות רציניות בין המפגינים והמתנגדים. ב- 1/5/56 עת המצב הביטחוני היה מתוח (מתי לא היה מתוח?) הגיעה משלחת ממועצת פועלי ירושלים וחפרו יחד עם חברי מגן תעלות הגנה וביצורים סביב הקיבוץ. עם התרופפות הרעיון, גורלו של החג הזה היה זהה לגורלו של הדגל האדום (ע"ע) והחג בוטל במגן. אפשר לומר שהוא בוטל ובמקומו הוכרז כחג רשמי....יום כיפור!

אחוזים לצבא
לפי מספר התושבים החייבים בשרות צבאי היינו צריכים לשלוח לצבא חברים לכל מיני קורסים ותפקידים וכל זה לפי שיעור אחוזים קבוע
. הקורסים בדרך כלל היו לקצינים, קשר,מרגמות, מכונות ירייה-באזה וכ"ן. בחירת החברים היוצאים לצבא נעשתה במסגרת שיחת הקיבוץ ולפעמים אם לא הייתה הסכמה לגבי המועמד נערכה הגרלה.


אחוזים לתנועה
עד לפני כ
-15 שנה מקובל היה שכל קיבוץ חייב לשלוח לעבודה בתנועה חברים לפי המכסה של 5% מכלל אוכלוסיית החברים ומועמדים בקיבוץ. בגין העבודה הזאת עד 1988 לא היה מקבל הקיבוץ כל תמורה ובסוף השנה הייתה נערכת התחשבנות. קיבוץ אשר היה חייב בימי עבודה היה משלם לתנועה בגין החוסר שלו והתנועה הייתה מעבירה את התמורה לקבוץ אשר היה בעודף ימי עבודה. במשך השנים ירד אחוז החובה עד שההסדר הזה בוטל לגמרי בתקופה האחרונה.


אישים
במשך השנים הרבות
, אישים רבים ביקרו במגן. אפשר לציין ולהזכיר את הבולטים ביניהם:
1954
אברהם הרצפלד- מאבות ההתיישבות בארץ ישראל1958

יעקב חזן - ממנהיגי התנועה והמפלגה1960

מאיר יערי - ממנהיגי התנועה והמפלגה1972

דדו - רמטכ"ל צה"ל1974

פרופ. לייבוביץ – פילוסוף בעל פרס ישראל1974

יצחק רבין - ראש ממשלת ישראל עם רעייתו לאה1981

יצחק נבון - נשיא מדינת ישראל 1983

שמעון פרס - ראש ממשלת ישראל 1992

בסיוני - שגריר מצריים בישראל


איתור מיניקות
מערכת אלחוטית לאיתור אמהות מיניקות הותקנה במגן ב
-1982. האמהות הצעירות היו חוזרות לעבודתן הסדירה במשק הוזעקו על ידי המטפלת להיניק את התינוקות או לכל מטרה אחרת שהמטפלת מצאה לנכון.

אל-על 58

זה היה שמה של תחנת האמבולנסים האזורית שנחנכה במגן באוגוסט
1955 על ידי מגן דוד אדום. השם ניתן לזכר קורבנות האסון האווירי בגבול בולגריה. שני האמבולנסים (תרומת יהדות דרום אפריקה וארצות הברית) שוכנו על יד צריף המועצה האזורית חבל מעון (ע"ע) אשר היה ממוקם בערך במקום בו נמצא עכשיו השער בין מגן למעלה הבשור. דרך אגב, לפתיחה החגיגית של התחנה הגיע גם אמבולנס של "בנק הדם הנייד" וכ-40 חברות וחברים תרמו בהזדמנות זו באופן חגיגי תרומת דם ראשונה לבנק הדם האזורי, שישמש את צרכי הישובים הסמוכים בשעת חירום.


אמבושים
בעקבות הגניבות מהשדות בשנים הראשונות נערכו מארבים כנגד הגנבים
. הגניבות הגדולות היו שתילי הזיתים (ע"ע) הרכים אשר נשתלו במטע שלנו. למרות האמבושים הגנבים אף פעם לא נתפסו.


אנחנו סגורים
בגלל אי העמידה בתשלומים בגין הקניות שנערכו באמצעות משקי הנגב
, הארגון היה "סוגר אותנו כלומר, לא היינו יכולים כלל לרכוש מוצרים ב"משביר המרכזי" והיו מגבילים אותנו ברכישת האספקה ב"תנובה". ההודעה הדרמטית הזאת הייתה נמסרת כמעט כל סוף חודש באסיפה על ידי הגזבר והיינו "סגורים" עד שהיה נמצא הסדר כספי בעקבות התערבות מוסדות התנועה, גיוס הלוואות וגמח"ים (ע"ע). כל אוכלוסיית הקיבוץ הייתה מרגישה את הגזירה הזאת; בתפריט היום יומי בחדר האוכל, באספקה הקטנה (סבון, סכיני גילוח, משחת שיניים) ואפילו בענפי המשק "היצרנים" (תערובת לענפי החי, דלקים).


ארוחת ארבע
כשגמרנו את העבודה בארבע אחרי הצהרים היו החברים נכנסים לחדר האוכל ושם על מספר שולחנות היו מונחים לחם
, תה (מים צבעונים חמים), מרגרינה וריבה דלילה שעברה טיפול מיוחד על ידי מרכזת המטבח. ארוחת ארבע היתה מפגש חברתי חשוב מאד.

אריה הספר
לאחר שמנצו
(חבר קיבוץ בשעתו) אשר היה מספר את החברים במבנה הגנרטור, עזב את הקיבוץ, ותיקי מגן היו מסתפרים כאשר היו מגיעים העירה אצל אריה הספר ברחוב המרכז המסחרי בתל-אביב. התשלום היה ב....ביצים ותרנגולות, מוצרים מאד נדרשים בתקופת הצנע. נוסף לעבודתו כספר, אריה נחשב כידיד טוב של מגן והיה עוזר לגזברי הקיבוץ בתקופה הזאת ונותן להם גמח"ים (גמילות חסד) כדי שאלה יצליחו לכסות את חוב הקיבוץ במקומות רגישים. כל זאת מבלי לבקש כל תמורה.

אשד
שם קואופרטיב התחבורה (כיום אגד), צרוף שמם של שלוש החברות שהתאחדו: אגד, שחר (חיפה) ודרום יהודה. הודות לאיחוד הזה נפתח ב-1955 קו שירות יומי בין באר שבע למגן.

אשראי מרוכז
בעקבות תרגיל
"העוקץ" שנעשה בתקופת "גלגול הצ'קים" (ע"ע) המוסדות הממשלתיים יחד עם הגורמים המיישבים והבנקים החליטו לחייב את כל הקיבוצים לבחור ולנהל את כל הפעולות הפיננסים במרוכז רק בבנק אחד. זה קרה בשנת 1970. לגבי מגן נקבע שינהל את כל הפעילות שלו בבנק הפועלים בסניף המרכזי בת"א, פעילות הנמשכת שם עד היום הזה. מכל הקיבוצים בארץ רק שני קיבוצים נבחרו לעבוד בסניף הזה: מגן וכיסופים.


בא כוח
בעל תפקיד אשר היה מייצג את הקיבוץ כלפי המוסדות הפיננסים בעיר
. באותו הזמן היה מטפל בהיותו שם כל השבוע, בעניינים אשר נמסרו לו על ידי מרכז המשק ומזכיר הקיבוץ.


בֳּבֳּה
(מבוטא BEBE )
המילה המקובלת במגן לצואה
(קקי). ייתכן שאינו מקורי של מגן ושהוותיקים קלטו אותו בתקופת היותם בהכשרה ביד מרדכי או גת.

בגדים
בצבא יש בגדי א
' ו-ב'. ומה היה בקיבוץ? בבתי הילדים הכרנו את "בגדי בוקר" אשר הילדים היו מקבלים ואיתם אפשר היה להתגלגל בארגז החול, להתלכלך וכ"ו. כאשר היו הולכים לחדרי ההורים היו לובשים "בגדי הקמה" (ע"ע הקמה) ואצל החברים? בגדי עבודה ובגדי שבת. (רבים הולכים כיום לעבודה רק בבגדי שבת!).

בוסטר
נמצא עד היום בין כביש נירים לניצני אשכול, נבנה בשנת 1952 על ידי "מקורות". חברי מגן עבדו כעובדי חוץ בבנייתו. חשיבותו בתולדות קיבוץ מגן היתה רבה. זאת הנקודה ממנה היינו מקבלים מים, ובריכת האגירה שימשה אותנו כבריכת שחייה. חברים היו פותחים את שני הפתחים העליונים כדי שיהיה אור ו....קופצים למים.


בור טבילה
ליד הסככה לפיטום ברווזים
(אזור ההשקיה היום) נבנה בשעתו בור טבילה לזרעי תפוחי אדמה. השקים ובהם התפודים המיועדים לזריעה היו מועברים ידנית דרך הבור בו היו חומרי החיטוי. העבודה היתה קשה מאד, התהליך פסק עם הפעלת מערך תפוחי האדמה במפעלים האזוריים של יח"מ (יחידת חבל מעון).

בורומטר
בשנים הראשונות
, בזמן עבודות הפלחה (הכנת השטחים לזריעה) היו מתגלים לפתע בשדה פתחים צרים מכוסים באבנים ואדמה. אלה היו פתחים למחסני שעורה אשר אוחסנה שם על ידי הבדואים עם גמר הקציר. יצרנו מכשיר "בורומטר" שהיה צינור ארוך של כמה מטרים, ובקצהו מחוברת בליטה אשר יכולה לקלוט מספר גרעינים להוכחה שהבור מכיל שעורה. עם פתיחת הבור היה נכנס לתוכו חבר ומוציא עם דליים את השעורה-החיטה. גילו מחסנים כאלה עד שנת 1954, השנה שגרעין פלד הגיע למגן.

בטלדרס
המעיל "היוקרתי" אשר נרכש במספר מצומצם על ידי מעודפי הציוד הצבאי הבריטי. הבטלדרס היה מיועד עבור החברים היוצאים לחופשה. מעיל כזה אפשר לראות בפינת "בראשית".


בית החסידה
בשנים הראשונות בהעדר תנאי תחבורה עם המרכזים הרפואיים בבאר שבע
(כלומר לא היו כבישים, רכבים, אמבולנסים), החברות אשר היו צריכות ללדת היו נוסעות בחודש האחרון להריונן לבאר שבע וגרות שם בדירה שכורה עד שילדו את ילדן. החברות הוותיקות זוכרות היטב את האירוע הזה.


בית הספר היסודי
-המקומי
עד לפתיחת בית הספר האזורי היסודי "ניצני אשכול" בשנת 1990, כל הילדים למדו במגן חוץ מראשוני הבנים, קבוצת אורן- דני ברזילי אשר למדו בנירים. בהעדר מוסד חינוכי באזורנו, הנערים האלו עברו למוסד החינוכי אשר היה אז בקיבוץ רוחמה.

בית חולים צבאי
במלחמת סיני אוקטובר
1956 קיבוץ מגן היה בחזית. שלטונות הצבא החליטו שבקיבוץ תהיה נקודת פינוי פצועים שנפגעו בקרבות.בכל השטח שהוא כיום הדשא המרכזי של חדר האוכל הוקם בית חולים וצריף התרבות היה חדר לניתוחים דחופים. בסיום המלחמה איחלו הרופאים המנתחים לחברי מגן " מי ייתן וזו תהיה הפעם האחרונה שמועדון התרבות שלכם ישמש למטרה זו".


בית נורברט
שם זה ניתן לבית הנמצא בפינת הכביש העולה לגבעת השייך ולכביש הפרסה הפנימי בקיבוץ, היות ונורברט סגל יחד עם ראובן שלייפר ז"ל היו דייריו הראשונים.


במקום
התפריט בחדר האוכל היה מורכב ממנה עיקרית אחידה
, בדרך כלל ללא אפשרות בחירה. למרות זאת היו מכינים במטבח מנה אלטרנטיבית בשביל החברים אשר היה ידוע שאינם אוכלים סוג מסוים של אוכל. הפנייה למגיש היתה: "האם אפשר לקבל במקום?"


בנקציות
ניסיון לגדל בשנת
1981 פרח נוי שמוצאו מאוסטרליה. שטח הגידול היה מצפון למה שכיום הוא בית הספר היסודי האזורי "ניצני אשכול". הענף נוהל וטופל על ידי הפרדסנים.


ברווזיה
בעקבות ההודעה ממשרד הביטחון שמבטלים את הרשיון להוצאת השיירים ממחנות הצבא
(ע"ע) אם איננו מפסיקים לגדל חזירים, הוחלט להפוך את ענף הברווזים הפיקטיבי (החזקנו 300 ברווזים לכיסוי בלבד) לענף הראוי לשמו, עם להקת מטילות ומדגרה (ע"ע). הבשר היה מיועד בעיקר למסעדות היוקרה ולחברת "לים" אשר סיפקה מזון לאוניות. בגלל הירידה בדרישות השוק לבשר זה (שהיה שמן וגם ניקוי הנוצות היה קשה מאד), ובעיות כוח אדם (השיחה הייתה מחייבת חברים לעבוד בתורנות של שנה בענף) הוחלט על סגירת הענף בשנת 1963.


ברור חייל
בשנים
50/51 מוקצבים למשקי הנגב שטחים באזור בריר (ברור חייל) ופלוג'ה (קריית גת), באזורים חקלאיים אלה כמות המשקעים גדולה בהרבה מאשר באזורנו. מגן ורביבים שקיבלו משבצת בבריר, מקיימים שם מחנה משותף, הפלחים היו יוצאים לבריר בתקופות הזריעה והקציר עם הכלים החקלאים ואליהם הצטרפה מבשלת, ממש "סניף הקיבוץ". בשנת 1954 הוחלט לנשל את כל הקיבוצים האלה מהשטחים (גם את צאלים, גבולות וניר יצחק אשר היו באזור פלוג'ה). כל פעולות ההתנגדות לא הועילו כך שבסופו של דבר השטחים נעזבו.


בריכת השחייה
הבריכה הראשונה במגן נבנתה בשביל הילדים לפני צריף הפעוטון
. אחר לפי פנייתו של ראש המועצה, סוכם בחיוב להלין ולספק מזון לפועלי הבניין אשר בנו את המבנים והתמורה אשר התקבלה מהם הוקדשה בשנת 1958 לבניית הבריכה הקיימת עד היום. עד לציפוי הפלסטיק, היו צובעים כל שנה את הבריכה ולקראת סוף עונת הרחצה הירוקת חגגה.



ברכות לראש השנה
לפני עידן הטלפונים
, גם במגן כמו בכל עם ישראל קיימו את הנוהג לשלוח ברכות לראש השנה. מדי שנה כל קיבוץ היה בוחר ומדפיס לחבריו ברכות מיוחדות ומאפיינות. במגן השתדלנו שהברכות והתמונות/ציורים יהיו אקטואליים וקשורים לקיבוצינו.


גבעת חביבה בבית
מדי פעם יזמה וארגנה ועדת התרבות שבוע של לימוד במגן בשיתוף פעולה עם הסמינר גבעת חביבה
. הקיבוץ כולו נהפך לקיבוץ לומד ועסק בכל מיני נושאים ערכיים בעזרת מרצים מבחוץ.


גז משותף
הגז היה מוקד משיכה לכל החברים לבוא לבקר בדיר
. הגז נעשה בצורה ידנית תוך שיתוף חברים נוספים אשר היו מתגייסים בתקופה הזאת כדי לעזור בגז העדר. מאוחר יותר הגז נעשה במכונות חשמליות. כדי לקצר את תקופת הגז הנוקדים היו משתפים פעולה עם החברים מאורים, הגז היה מתבצע תחילה בקיבוץ אחר ואחר כך היו עוברים למשק השני.


גיוסים
עבודות שבוצעו על ידי החברים והחברות לפני או אחרי יום העבודה או בשבתות, בעיקר כדי לסייע לצוות הענף לבצע עבודות עונתיות. זכורים הגיוסים להובלת החציר והקש מהשדה הביתה למתבנים, הגיוסים במטע ובפרדס לקטיף הפרי, עבודות העישוב ולקט בוטנים. תקופה קצרה ניתנו גיוסים גם בפלסטיק מגן. עבודות אלה נעשו ב"התנדבות" והחבר לא היה מזוכה בשעות עבודה. רשימת החברים אשר התגייסו הייתה תלויה על לוח המודעות בחדר האוכל, לידיעת החברים מי אלה שהשתמטו מחובתם זאת.


גיוסים חברתיים
להבדיל מהגיוסים המשקיים
(ע"ע גיוסים) היו גם גיוסים אשר התבצעו למטרות חברתיות. הגיוסים האלה היו על בסיס תמורה כספית אשר הייתה מתקבלת מה"משק" ושימשה כמקור כספי לביצוע מפעל חברתי שנקבע מראש. הגיוס הראשון היה איסוף סברס (בשדרה אשר הייתה בערך במקום של ניצני אשכול כיום) והמטרה הייתה רכישת שעונים כדי להשלים לכל אלה שלא היו להם שעונים. שיטה זאת הופעלה הרבה פעמים ע"י נערי המוסד כדי לממן את נסיעתם לחו"ל (פולין).

גלגול צ
'קים
"
העוקץ" של גזברי הקיבוצים בשנים 1953-1957. העדר הכלים הקיימים כיום במערכת הפיננסית (מחשבים, אינטרנט) בתקופה ההיא, אפשרה לגזברים לבצע כל מיני פעולות אשר מאחוריהן לא היה כל כיסוי כספי. תזרים המזומנים השלילי, המחסור והמצב הכלכלי הגרוע תמיד, הוביל למצב שהקיבוצים על ידי הגזברים שלהם פעלו בדרך הזאת. מסלקת הבנקים הייתה יכולה להיות מעודכנת רק יומיים-שלושה לאחר ביצוע כל פעולה בנקאית. גזברנו,היה יוצר קשר בתל-אביב עם גזברו של קיבוץ מהצפון הרחוק (שמיר-למשל) ועם גזבר ממרכז הארץ. הם היו "מחליפים" צ'קים, ללא כל כיסוי, לתאריכים זהים למשך תקופה ארוכה. כל אחד היה מפקיד בבנק שלו את הצ'ק לפי המועד שסוכם מראש. כאמור הבנק היה יכול לבדוק רק לאחר יומיים את הכיסוי ובינתיים הצ'ק היה נרשם לזכות, מה שהיה מאפשר משיכת מזומנים על בסיס הצ'ק "ללא כיסוי" אשר הופקד. "החור" היה אחר כך מכוסה על ידי הפקדת צ'ק נוסף. תרגיל זה חייב את כל השותפים בהקפדה, אחרת כל העסק היה מתמוטט כמו מגדל קלפים. הגלגול נעשה גם בצורה אחרת. אנחנו בעצמנו פתחנו בבנקים שונים, בערים שונות חשבונות על שמות שונים. (דיסקונט, ברקליס,בנק הפועלים בב"ש ובת"א,לאומי רחובות,פ.ק.או.-בנק הפולני). באזור (משמר השבעה) נפתח ח"ן ע"ש מוריץ רובינשטיין, שמו הקודם של גזבר הקיבוץ משה אבני ז"ל. תקופת הגלגול נפסקה כאשר התגלתה התרמית והמערכת הבנקאית יחד עם המוסדות החליטו לחייב את כל הקיבוצים לעבוד רק עם בנק אחד (ע"ע אשראי מרוכז).


גן עדן
ניסיון כושל לשקם את המקום בו הייתה פעם פינת החי על ידי בתי הילדים ולהופכו למקום בילוי ואירועים פנימיים תרבותיים וחברתיים
.

גנרטור
ב
-1/1/1950 כאשר ישבנו וחגגנו בחדר האוכל בצריף בפעם הראשונה את בואה של השנה החדשה במגן, הופעל לראשונה החשמל שסופק על ידי גנרטור אשר קיבלנו מהסוכנות. בתחילה הוא הופעל רק חלקית. לאחר הצטרפותה של רבקה דרור לקיבוץ היא הייתה אחרית להפעלתו. עם חיבורנו לרשת הארצית הגנרטורים הועברו למבנה שעל יד ההשקיה ומופעלים כגיבוי למערכת החשמל כאשר יש הפסקות חשמל.


גרעיני נח
"ל
"
אם גרעין זרעת - בטח". מדובר בקבוצות שחבריהן התחנכו במסגרת "השומר הצעיר" והיו מיועדות להשלים קיבוץ אחר (לא את מגן) או לצאת להתיישבות חדשה (פעם היה גם דבר כזה). בדרך כלל הגרעינים הגיעו אלינו במסגרת הנח"ל לתקופת ההכשרה. חלקם היו מתרכזים לפני הגיוס לגיבוש הקבוצה, יוצאים ביחד לטירונות, שנת נח"ל במגן, הבנות נשארו במגן בזמן שהבנים עברו "אימון מתקדם". רשימת הגרעינים אשר עברו את הכשרתם במגן: 1952 - גרעין "ניצנים" מיועד לגן שמואל, 1953- גרעין "החותרים" מקן הימי ת"א השלמת ה"קיבוץ הימי" "סער", 1955 - גרעין היובל ב'- השלמת קיבוץ "חורשים", 1958 - גרעין "מסד" מיועד ל"להב", 1963 - גרעין "אלה" לקיבוץ "חצור", 1964 - גרעין ארגנטינה לרבדים, 1965 - גרעין "שורק" לשיקומו של קיבוץ "הראל", 1967 - גרעין "נשר"-התארגנות לפני הגיוס, 1968 - גרעין "אלון" מיועד לרמות מנשה, 1969 - גרעין "יחדיו"-השלמת כרמיה, 1977 - גרעין "נירים" לחצור, 1983 - גרעין שוויצרי-אוסטרי ללא יעד שנקבע מראש, 1986 - גרעין "חושן" לאליפז, 1992 - גרעין מיועד להתיישבות באמיתי.


גשם והפרעות
גשם והפרעות הוא סעיף בסידור העבודה
(ע"ע). בשנות ההתיישבות הראשונותו היו רשומים בסעיף זה החברים אשר לא היו יכולים לצאת לעבודה בימי הגשם או מסיבה אחרת. הרישום הזה היה נעשה כדי לא להוריד מהחבר שבתות.



דגל אדום
דגלה של תנועת הפועלים
, המסמל את מלחמתו של מעמד המקופחים לשיפור תנאיו ולרמת חיים נאותה, הדגל האדום היה גם דגל קיבוצנו, בצמוד לדגל הלאום - דגל המדינה. הדגל האדום היה מונף תמיד בכל הזדמנות, בחגים ובאירועים השונים. עם התרופפות הרעיון המשותף, עם קליטת חברים הרחוקים משורשי הרעיון הסוציאליסטי ושראו בדגל האדום את סמלה של ברית המועצות ולא סמל למען צדק סוציאלי, שוויון ושלום, הדגל הורד מהתורן גם אצלנו. גם דגל הקיבוץ,הרקום באותיות זהב עם סמל השומר הצעיר ומועד עלייתנו על הקרקע הוצנע ורק ולעתים רחוקות הוא מונף במגן.


דגל לבן
אין הכוונה לדגל המסמל כניעה
. כאשר היו מניפים דגל זה מעל לסילו ברפת, זו הייתה הודעה למזריע אשר היה עובר בכביש עם רכבו, להיכנס למגן היות ויש פרה דורשת הזקוקה לשירותיו....


                                       א-ד • ה-ח • ט-ל • מ-ע • פ-ר • ש-ת