לקסיקון של געגוע ש-ת

שבוע גמדים
פעולה תרבותית מוצלחת מאד אשר אורגנה במשך שבוע בשנת 1981. לכל חבר(ה) או משפחה הוצמד גמד אנונימי, שדאג לארגן כל יום משהו טוב "לנשמתו" של החבר המגומד.

שדה התעופה
בשנת 1953 הוכשר ע"י הצבא והסוכנות (בעזרת "הפועלים" חברי קיבוץ מגן) השטח מול "ניצני אשכול" - בוסטר, שישמש כשדה תעופה למטוסים קלים. המטרה הייתה שבמקרה הישובים יהיו מנותקים מכל סיבה שהיא, יוכלו לקבל עזרה בדרך האויר. בהמשך חשבו לנצל את המנחת עבור מטוסי ריסוס אבל מחוץ למספר נחיתות והמראות, שדה התעופה לא הופעל ולבסוף נחרש השטח וחזר לשמש לגידולי שדה.

שדרות סולי
ידוע בהיסטוריה שרבים היו האימפרטורים, המלכים, הנסיכים אשר היו מנציחים את עצמם באיזה מפעל (כנסיה, שער ניצחון וכ"ו) כדי שהעולם יזכור אותם. גם סולי, לקראת תום תפקידו כמרכז משק יזם נטיעת שדרת דקלים לאורך הכביש בין השער הצפוני עד לאזור הרפתות ובשם הזה מוכרת השדרה הזאת עד היום.

שומרת לילה
היומנים הנמצאים בארכיון הקיבוץ הם עדות לתפקיד ולחשיבות שייחס הקיבוץ ומערכת החינוך לעבודה הזאת. מיום בואם של הילדים הראשונים למגן מיד מרדכי ועד להפעלת הלינה המשפחתית, במשך עשרות שנים עבדו חברות לפי תורנות בתפקיד זה. עבודה זאת אשר הייתה בדרך כלל נמשכת שבוע, הייתה לעבור בלילה בין כל בתי הילדים, לשמור על שנתם השלווה של הילדים, לכסות אותם עם השמיכה שנפלה, לתת להם לשתות כאשר ילד היה בוכה ולהופיע תכף כאשר הייתה נשמעת הקריאה: שומרת-שומרת!

שי"ח
שמאל ישראלי חדש - מפלגה שקמה ע"י חברים, בעיקר חברי מפ"ם שלא היו מרוצים מדרכה. לראשונה במגן התארגנה קבוצת חברים במסגרת מפלגתית אחרת והם היו מאד פעילים בה. חלק מחברינו נבחרו למוסדות המרכזים של המפלגה. נגד מספר חברים הוגשו כתבי אישום ע"י המשטרה על הפרעות בזמן הפגנות אבל בסופו של דבר הם זוכו.

שיטת הנושאים
שיטת למידה בכיתות הראשונות בבית הספר היסודי במגן. במקום השיעורים הקונבנציונלים לפי המקצועות (חשבון, לשון, היסטוריה וכ"ו), משך מספר חודשים היו מלמדים נושא אחד אשר כלל את רוב המקצועות. למשל נושא "הדואר" - קונים בולים בערך מסוים, כמה כסף צריכים? (חשבון), בולים מכאן ומשם - גיאוגרפיה והיסטוריה, בולים בהם מופיעים צמחים וחיות – בוטניקה, זאולוגיה וכ"ו.

שייח נוראן
לראשונה נשמע השם הזה למייסדי הקיבוץ ב-10/7/1949 כאשר הוצע להם לעלות לנקודה הזאת בנגב המערבי. ההצעה הזאת סגרה את כל האופציות להתיישבות שנחשבו כריאליות בימים האלה: חירביה (כיום זיקים/ כרמיה) ניג'ט (כיום ארז), ברברה (כיום מושב מבקיעים), גבעת המשלט 113 ע"י קבוץ שדה יואב, חזלה (נקודה הנמצאת בין צאלים לרביבים, כיום נקודת תצפית צבאית).

שיריים
כדי לספק אוכל לחזיריה (ע"ע) התקשרנו עם משרד הביטחון וקיבלנו רשיון לאיסוף שיירי אוכל ממחנות הצבא. המשאית שלנו הייתה נוסעת לסיבוב קטן (מחנה נתן, שדה תימן ומשמר הנגב) ולסיבוב גדול (תל-נוף, חצור וכ"ו) עם מנוף וחביות. סה"כ כ-3000 חביות בשנה. בעקבות הלשנה התגלה שהמזון הזה משמש כאוכל לחזירים ואז הוחלט כדי לא להפסיד מקור זה של מזון זול, לסגור את החזיריה ולפתוח ברווזיה (ע"ע). הסכו"ם המסומן באות "צ" אשר נמצא בכמויות גדולות בשאריות האוכל, שימש שנים רבות את הקיבוץ בחדר האוכל.

שיתוף
מתוך פרוטוקול השיחה ב- 1.1.49: יונה מציע שיתוף מלא בבגדים, מתנות, כסף, מוצרים פרטיים כמו עטים ושעונים. יוכבד חושבת שאין קיימים הבדלים ברכוש בין החברים,. מיכאל חושב שכל דבר שהחבר מקבל צריך לבוא רק מהקולקטיב. מנשה מבקש הסבר כיצד לנהוג במתנות כסף, שמובן שמקומן בקופה המשותפת. לפי אסתר שאלת השיתוף היא הראשונה שיש לתקנה אצלנו. בהצבעה מתקבלת כמעט פה אחד החלטה על שיתוף מלא בכל החפצים, בבגדים, כסף ומתנות, ומסירת כל הדברים לחלוקה ע"י הכלל.

שלג
בתאריך 7/2/1950- שבת, ירד שלג בכל הארץ וגם במגן! למחרת, ביום ראשון בבוקר, משאית הקיבוץ יצאה לת"א כרגיל ואיתה חברים שיצאו ללימודים, למילוי תפקידם או לחופשה. בהעדר כבישים והקושי לנסוע בדרכי העפר, התארגנה שיירה בת 4 משאיות.(של מגן, ניר-יצחק, צאלים ונירים. הנסיעה הייתה דרך צאלים, הואדי היה מלא וכל מספר מטרים מכונית אחרת שקעה בבוץ אשר נגרם ע"י השלג. השיירה התקדמה בקושי רב והגענו כולנו לבאר שבע בשעה עשר בלילה! הנוסעים היו קפואים (מכנסים קצרים, לבוש דק) והודות לקצין העיר שוכנו כולם בבית החייל ובבית ספר אחד, הכל לאחר שתיית כוסות תה אין ספור במסעדה בב"ש.

שלחה
ב-12/12/1962 הוחלט על איחוד שני ענפים עצמאים אשר היו אז-שלחין ופלחה. השם אשר נבחר לענף החדש היה "שלחה". במשך השנים הוחלף שם זה לגד"ש (גידולי שדה).

שליח
יציאת חבר(ה) לעבודה במסגרת התנועה הייתה נחשבת כשליחות הקיבוץ. יתכן שבשינוי המונח שליח לפעיל מסתתרת משמעות יותר עמוקה. התנועה הייתה פונה לקיבוץ בדרישה לשחרר חבר(ה) לפעילות מסוימת במסגרת האחוזים. (ע"ע אחוזים לתנועה.) השליחות הייתה יכולה להיות במסגרת התנועה החינוכית בארץ, במוסדות התנועה- במערכת החברתית או הכלכלית, וגם במוסדות חוץ. רבים הם חברי חברי מגן אשר מילאו שליחויות כאלה ובין היתר בתנועה החינוכית בחו"ל בצרפת, הולנד, מקסיקו, אוסטריה, הונגריה, צפון אמריקה ואוסטרליה.

שמות עבריים
כצעד נוסף להשתלבותם בארץ רבים מותיקי הקיבוץ שינו את שם משפחתם "הגלותי" לשמות ישראלים. כמה דוגמאות :
פינקו – (יונה) לאורן איזיקוביץ – (אריה) לברזילי דסקלו – (סולי) לדורון
דולצ'ה – (נח) לגבעולי זילברמן – (מאיר) לכספי שפיגל – (ראובן ז"ל) למעיין
פרוייליך – (זאב) לדרור ליבוביץ – (מרטין) ללביא ויינברג - (יוסף) לכרמין
הרשקו – (אליעזר) לבן צבי.
לא רק המייסדים שינו את שם משפחתם המקורי לשם עברי. הנה רשימה חלקית של חברים אשר הצטרפו לקיבוץ במשך הזמן.
קושילביץ – (אמנון) ללביא שרקה – (לצי) לשחר שטריימר – (בנימין) ליסעור
שטרן – (יורם) לאורון ליכטנשטיין – (חזי) ליהב גראו – (ארילי) לאור
צבי – (חיים) לצבר הכט – (גרשון) לבהט דז'קובסקי - (נתן) לפלד
לייב - (דוד) ללב סייך - (הלל) לשגיא

שמירה אזרחית
השם המקובל לשמירה אשר הייתה מתבצעת ע"י החברים "בהתנדבות" ולא על חשבון שעות עבודה.

שמרטף
בשנות ה-60 סודר בבתי הילדים מכשיר האזנה אשר באמצעותו שומרת הלילה (ע"ע) הייתה יכולה לשמוע מה הולך אצל הילדים ובמידת הצורך לענות ולהרגיע את הילד עד שהייתה מגיעה אליו. מכשיר זה היה מחבר בין כל בתי הילדים למרכזיה, בגן בו ישבה השומרת.

שער הגולן
שנות החמישים, המדינה הצעירה בעלת שטחים נרחבים מעונינת לנצל את הקרקע ומעודדת קיבוצים מצפון ומרכז הארץ לרדת לנגב ולזרוע את השטחים. קיבוץ שער הגולן קיבל למשל משבצת קרקע לעבד ע"י הצומת. לאחר ששטחים אלה הועברו לרשותנו, שנים רבות עדיין נקראו שער הגולן - עד שניתן לו סימון פנימי קבוע אחר המוכר כיום כשטח ה - ו. מחנה הפלחים השייך למשקים החיצונים היה במגן; חוץ משער הגולן היו שטחים גם לבית אלפא (בין הפלחים היה הסופר נתן שחם) ולמושבניקים פרטיים. (רושם כביר עשתה אישה מבוגרת-מושבניקית אשר עבדה מזריחת השמש עד שקיעתה על טרקטור זחל).

שעת אהבה
מונח אשר הלך לעולמו עם ביטול הלינה המשותפת (ע"ע).מקובל היה שבדרך כלל בשעות הבוקר, בסביבות השעה 10, האמהות (בעיקר) היו מגיעות לבתי הילדים להיות קצת עם ילדיהן וממהרות לשוב לעבודתן. המפגש לא היה רק עם הילדים אלה גם הזדמנות למפגש חברתי ושיחות על דא ועל הא. "אי הגעה" לביקור זה היה גורם של "אי-נוחיות" ואכזבה אצל הילדים.

שקדים
עם עלייתנו על הקרקע נמצאו באזור מטעי שקדים רבים, אצלנו היו שני מטעים-אחד באזור הלולים והשני ע"י הבאר הקטנה. המטעים לא היו מטופלים כלל; הבדואים היו נודדים ממצרים לירדן, מגיעים לאזור בתקופת הקטיף, מורידים את השקדים ומוכרים אותם. בתחילה ראינו במטעים האלה מקור פרנסה ובשנת 1952 יצא מכתב ממפעל הנגב ב"ש (זה הסוכנות) למשרד החקלאות המאשר שהננו מעבדים את כרם השקדים וממליצים להוסיפו למשבצת הקבועה של המשק. עם נטיעת המטע שלנו, כאשר התברר שכרם השקדים נגוע במזיקים, כדי לא לפגוע במטע הצעיר הוחלט לעקור את כל השקדים. עד לפני מספר שנים נשאר עץ שקד בודד ע"י השער הצפוני ובפריחתו היה מבשר את בוא האביב.

שרות המגנים
ארגון המחתרת של ההגנה במחנות הגירוש בקפריסין לפני הקמת המדינה. רבים מחברי מגן היו פעילים במסגרת התארגנות זאת, וחלקם השתתפו בניסיונות הבריחה משם לארץ בשנת 1948 .

ת.ד. 14
הטרקטור הגדול הראשון אשר רכשנו בשנים הראשונות במגן. יש לציין שזה היה הצעד הראשון לעבודות חוץ היות ולאחר גמר עבודות החריש בשדות מגן הוא היה יוצא לעבוד בכל מיני מקומות. החברים אשר עבדו בכלי הזה היו קבועים ונרכש עבורם גי'פ, כבר אז רכב צמוד לענף. ה-ת.ד.14 עבד גם בעבודות סלילת כבישים היות והרכבנו עליו גם דחפור.

ת.ד.2295 תל-אביב
עם עלייתנו על הקרקע, רכשנו תיבת דואר בסניף הדואר המרכזי בתל-אביב ברחוב אלנבי. בא-כוח הקיבוץ (ע"ע) היה מביא את הדואר פעם בשבוע למגן. תקופה קצרה לאחר פתיחת הדואר הנייד בתאריך 28.3.1950 (אשר בתחילה היה מגיע פעמיים בשבוע) הודענו על סגירת התא בת"א.

תורנות הקרנה ו"תרגום"
עד שנות ה-70 הייתה הקרנת הסרטים אשר היינו מקבלים ביום שישי באמצעות האוטובוס ממחלקת הקולנוע של ההסתדרות, נערכת בחדר האוכל או בקיץ על הדשא המרכזי. היינו רואים את הסרט המוקרן על סדין מאולתר והמקרין היה חבר אשר נקבע ע"י ועדת התרבות ו"עבר" הכשרה מיוחדת. על ידו היה עוד חבר אשר הריץ את סרט התרגום באמצעות מקרן מיוחד בצד המסך. הקשר בין הנעשה בסרט לתרגום היה מקרי בהחלט. הרבה פעמים העיקר היה ש"יגמרו ביחד".

תורנות פריקה
מודעה על לוח המודעות: היום עובדים בפריקה החברים:.. זאת אומרת שצריך לחכות למשאית אשר תגיע למגן בדרך כלל עם חומרי תערובת לענפי החי. שקים של סובין, קמח דגים, כוספה, סויה, חמניות, חרובים, במשקל בין 50 ל-80 ק"ג כ"א.

תורנות שינה
בתקופת הלינה המשותפת (ע"ע) עת המצב הביטחוני היה דורש או בתקופה שהיה צורך להגדיל את הרגשת הביטחון אצל ילד אחד או אחדים, היו ישנים הורים וחברים אחרים בבתי הילדים.

תושב הנגב
בשנים הראשונות כל החברים היו מגויסים במסגרת ההגנה המרחבית במקום. השרות הצבאי היה נעשה במסגרת "האחוזים" (ע"ע) וכל החברים היו בעלי תעודת תושב הנגב אשר נתנה להם זכות להיכנס לאוטובוסים ללא תור, שימוש בתחנות ההסעה של המשטרה הצבאית, הנחות באמצעות קצין העיר להצגות קולנוע ותיאטרון, אפשרות לרכוש מוצרים בשק"ם.

תעשייה אשר לא קמה
מייסדי מגן אשר קיבלו את הכשרתם ביד-מרדכי ראו כבר בימים הראשונים את עתיד הקיבוץ מבוסס מבחינה משקית-כלכלית לא רק על בסיס החקלאות. (ביד-מרדכי הייתה בתקופה הזאת מפעל לשימורים של ירקות ופירות-"שמד") ההצעות להקמת מפעל תעשייתי לא ירדו מסדר היום בועדת המשק. הרי רשימה חלקית בלבד של הצעות אשר דנו בהם: 1951 - מפעל משותף לנעלים עם נירים, 1952 - מפעל שימורי צבר, 1964 - מפעל לליטוש אבני חן, 1966 -סכיני נירוסטה, 1968 - סכיני גילוח, 1970 - מפעל למפתחות וכו'.

תקליטייה
נרכשו במרוכז תקליטים לפטפונים אשר התחילו להופיע בבתי החברים, וכך נפתחה התקליטייה אשר הייתה משאילה לחברים תקליטים להשמעה בבית. גופים שונים (מתנדבים, גופים זמנים, הורים וכ"ו) ראו בספרית התקליטים הזדמנות לתת מתנה צנועה כהכרה לקיבוץ.

תקנון חו"ל
כדי למנוע את האפשרות שרק החברים "בעלי מקורות חוץ" יוכלו לצאת לחו"ל, מחליט הקיבוץ בשנת 1962 על תקצוב סעיף כזה במסגרת תקציב אחזקת אדם והיה הקיבוץ השני בתנועה הקיבוצית אשר הפעיל הסדר כזה. בשנת 1976 ההסדר מורחב ונקבע שגם צעירים נכללים בהסדר הזה (תור צעירים) וב-1979 מתחילים לאפשר לצאת פעם שניה לחו"ל (תור ב'). ב- 1982 מבטלים את שיטת התורים ובמקום זה הוחלט שהחברים יזוכו בנקודות החל משנת בואם לקיבוץ, יחויבו עבור הנסיעות שבוצעו בעבר. בשנות הקשות מבחינה כלכלית לא התקבלה ההצעה לבטל כליל את הנסיעות אבל הקצבת הנקודות למטרה הזאת קוצצה. משנת 1993 קיים הסדר חדש כאשר תקציבו האישי של כל חבר מזוכה בתמורה הכספית וצבירת הכספיים מאפשרת לו לנסוע לחו"ל למטרות נופש וטיול או להשתמש בכסף למטרות אחרות כרצונו.

תקנות האגודה
הבסיס החוקי לכל תקנוני הקיבוץ. עוברות בשנים האחרונות שנויים רבים. דוגמה לסעיף שהיה קיים ונעלם: "אדם יתקבל כחבר בקבוץ אם נתקיימו בו תנאים אלה: א. מלאו לו 18 שנה. ב. הוא חבר ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל. ג. הוא חבר ההסתדרות הציונית העולמית. היו זמנים.... 

                                                     א-ד • ה-ח • ט-ל • מ-ע • פ-ר • ש-ת