יוסל'ה כרמין, ניצול שואה ומתנדב ותיק ביד ושם, קיבל עליו בשנים האחרונות מפעל אדיר שאין גמול בצדו אך ראוי להערכה רבה: מפעל יוסל'ה כרמין לתרגום עדויות של ניצולי שואה. על מימוש המפעל שוקדים כיום קרוב למאה מתנדבים, ובסך הכול תורגמו והודפסו בו כ4,500- עדויות, אך ראשיתו הייתה צנועה
הרעיון נהגה בינואר שנת 1996 כשהגיע כרמין ליד ושם בירושלים מביתו שבקיבוץ מגן בדרום הארץ כדי לתרגם עדויות ביידיש ובגרמנית. בשיחה אקראית עם עובדת בארכיוני יד ושם גילה כי לאחר מלחמת העולם השנייה קיבל יד ושם מהמכון ההיסטורי היהודי בוורשה מספר גדול של עדויות מתקופת המלחמה, בשפה הפולנית, ויד אדם לא פתחה אותן מאז הגעתן. עוד אמרה לו העובדת כי אם לא יתורגמו העדויות בקרוב, כל מי שיבקש לערוך בעתיד מחקר רציני על השואה יידרש תחילה ללמוד פולנית.
הדברים ששמע כרמין הטרידו אותו עד מאוד: "חשתי כי החומרים בארכיון ההוא מיוחדים במינם ואין כמוהם. את העדויות נתנו אנשים שזה עתה יצאו מהבונקרים וממקומות המסתור, אנשים שחוויותיהם וזיכרונותיהם עדיין טריים. עדויותיהם חושפות חשיפה קצרה ועובדתית את כל שעבר עליהם, והמחשבה שייתכן שסיפוריהם לא יישמעו לעולם..."
באותה שנה פנה כרמין למנהל ארכיון יד ושם ד"ר יעקב לזוביק בהצעה. בהצעתו היו משום החידוש וה"חוצפה", כדברי כרמין עצמו. "באתי למנהל הארכיון של יד ושם ואמרתי: 'יש כאן עדויות זועקות בשפה הפולנית. הן זועקות עד לב השמים בשתיקתן, והן יזעקו עד שלא יהיה להן גואל ויינתן להן קול עברי. אף שאני עצמי איני דובר פולנית, תן לי, ליוסל'ה כרמין, סמכות לנסות לארגן קבוצה של מתנדבים דוברי פולנית למלאכת תרגום העדויות'".
ד"ר לזוביק נתן את הסכמתו, וזמן קצר לאחר מכן החל כרמין במשימה האדירה של גיוס מתרגמים וכתבנים לטיפול בלמעלה מ6,700- עדויות אישיות שהיו טמונות בארכיון ורשה (M-49-E) של יד ושם. בתחילה עבדו רק ארבעה מתרגמים על שתים עשרה עדויות. בשש השנים האחרונות גדל מספרם, והיום הוא מגיע למאה איש בקירוב. המפעל עצמו התרחב, ומתורגמות בו לא רק עדויות בפולנית אלא גם עדויות בגרמנית, בהונגרית וביידיש מאוספי ארכיון אחרים של יד ושם.
כרמין מוודא כי לפני התרגום יסרקו המתנדבים את העדויות לאיתור שמות של קרבנות שואה. את השמות האלה מתעדת המתנדבת לימור לוי, והיא מעבירה אותם להיכל השמות ביד ושם להנצחה בדפי עד. המתנדבים נפגשים מדי פעם במקומות שונים ברחבי הארץ בקבוצות של עשרה עד חמישה עשר איש לקבלת חומר חדש לתרגום וגם למטרות חברתיות. מתנדבים חדשים מוזמנים תמיד להצטרף למפעל.
"חלק גדול מהמתנדבים הם אנשים מזדקנים, בעצמם ניצולי שואה, שבעבורם פרויקט זה הוא ציפור נפשם", מסביר כרמין. "חלק מהם רואים בקושי ונעזרים בזכוכית מגדלת כדי להשלים את עבודתם. אך על אף גילם כבר בשלבים הראשונים הייתי בטוח כי מאחורי השׂער הלבן ראשים צלולים ובעלי יכולת. מגיעות להם הוקרה ותודה רבה על עבודם החשובה למטרה זו".
אכן, אין ספק כי מדובר במטרה חשובה. העדויות מספקות לחוקרים, למחנכים ולתלמידים תיעוד חיוני ממקור ראשון ומידע שלא היה ידוע עד כה. רוב העדויות הוקלטו בשנים 1948-1944 ותוכנן קשה: ממבצעים ואקציות שנעשו במחנות ריכוז והשמדה ועד חיסולי גטאות. עוד מתועדים בהן פעולות התנגדות של יהודים, תיאורים של הצלת יהודים בידי חסידי אומות העולם ומידע על גורל חברי הניצולים, בני משפחתם וקהילות שלמות. אולם עדויות הילדים הן אולי העדויות המרגשות מכול. כרמין, בעצמו ילד בשנות המלחמה באזור טרנסניסטריה, מזדהה מאוד עם סיפורי הילדים ומסמן את כל אחת מהעדויות שלהם בכוכבית במפתח העדויות הממוחשב שבנה בעצמו.
לאחר שש שנים של דבקות במטרה זו כרמין מרוצה מאוד מהתקדמות מפעלו: "כאשר התחלתי בפרויקט זה, לא האמנתי כי הוא יגדל לכדי ממדים כאלה. פשוט הבנתי כי הזמן חומק ואם לא נשכיל לפעול במהירות לא יהיו עוד יודעי פולנית ונחמיץ את ההזדמנות האחרונה להפיק ערך כלשהו מהעדויות. היום
ארכיון ורשה מקומות שמות עדים ארכיונים נוספים רשימת מתרגמים יוסלה כרמין צור קשר